לפני כמה ימים קראתי עוד פוסט שמספר מה פייסבוק יודעת עלינו, והחלטתי לבדוק בעצמי מה בדיוק יודעים עלי שם.
פייסבוק מאפשרת לכל משתמש להוריד את כל המידע שנאסף עליו, כחלק מהשקיפות שהיא טוענת שיש לה. אבל אנחנו כבר יודעים שהשקיפות הזו קצת יותר מורכבת.
חשבתי שזה יהיה מעניין לגלות מה המידע שנאסף עלי. לא חשבתי שזה יהפוך לי את הבטן.
מה גיליתי בקבצים הרבים שהורדתי?
- מה הם נושאי המודעות שמופיעות בפיד שלי. כמובן יש שם דברים הגיוניים כמו טונות של מוזיקה, כל מה שקשור לפרינס, קפה, סוג היוגה בו אני עוסקת, דפש מוד, עוד מוזיקה. אבל יש גם דברים הזויים לגמרי כמו טלקומוניקציה, כוח המשיכה (הא?), פסאודו מדע ורוטב סויה (תחום עניין ידוע). הרשימה כוללת עוד שלל נושאים שאין לי אפילו שמץ של מושג מה הקשר שלהם אלי, אבל אני בטוחה שפייסבוק יודעת היטב מה הם עושים אצלי בפיד. בשלב זה עדיין הייתי רגועה.
- כל היסטוריית ההקלקות שלי על מודעות. פה לא נכונו לי הפתעות. הרשימה כללה גם 10 מפרסמים שיש להם מידע עלי. אף אחד מהם לא הכרתי, אם כי יש לי חשד שמדובר בשרידים מהתקופה שהייתי מזמינה בגדים און ליין, עד שנגמלתי. הרוגע עדיין איתי.
- כל האפליקציות המותקנות על הטלפון שלי! כולן. גם את זה הם יודעים שם בפייסבוק. פה כבר לקחתי נשימה עמוקה.
- ואז גיליתי שיש לפייסבוק גם את כל רשימת אנשי הקשר בסלולרי שלי, כולל מספרי טלפון. לקחתי עוד נשימה. מסתבר שפייסבוק תיעדה משך שנים שיחות דרך מכשירי אנדרואיד. זה מתחיל להיות מפחיד, האמת.
- כל האירועים שבהם השתתפתי, וגם אלו אליהם רק הוזמנתי. אחרי רשימת אנשי הקשר המלאה והאפליקציות, זה כבר עבר לי די בקלות.
- רשימת החברים שלי בפייסבוק, ומתי בדיוק הקשר עם כל אחד מהם בפייסבוק החל.
- כל התמונות שהעליתי, כמובן.
- שוב נאלצתי לקחת נשימה- כל סשן שלי בפייסבוק, כולל מאיזה IP נעשה. כלומר פייסבוק יודעת בדיוק איפה הייתי בכל זמן בו פתחתי את האפליקציה של פייסבוק בסלולרי או בלפ טופ. וכמובן מדובר על מיקום מדויק.
- כל ההודעות שלי. כולן. כולל תמונות, וידאו, מלל, תאריך, גיפים. הכל מתועד לפרטי פרטים. הפעם כבר קיבלתי בחילה.
- כמובן כל הספרים שקראתי, המוזיקה שאני שומעת, הקבוצות, הדפים שאני אוהבת. כל אלו לפחות הגיוניים כי אני מסרתי את המידע הזה.
הצלחתי עדיין לשמור על כמה דברים אישיים ופרטיים, לפחות למראית העין. אבל תאכלס? אני כבר לא בטוחה שזה שלא העליתי תמונות של הילדים שלי לפייסבוק אומר שהם לא יודעים בדיוק מי הם ואילו חשבונות וואטסאפ/אינסטגרם יש להם.
האם הפכנו לכלים בידיים של פייסבוק ודומיה? כנראה שכן. אני חושבת שהשאלות שכדאי שנשאל את עצמינו הן: האם אנחנו מצליחים להפיק מהן גם דברים טובים (במקרה שלי אני מודה שכן, חלק גדול מהשיווק שלי נעשה בפייסבוק, ועובד)? האם אנחנו מודעים להיותנו סוג של מוצר? (כמו שאומרים בדיגיטל "אם אתה לא משלם על המוצר, אתה המוצר"), וכמובן – האם בכל רגע נתון אנחנו יכולים להחליט שנמאס לנו, ומה הן ההשלכות של זה?
חושבים שמדיה חברתית אחרת היא טובה יותר? אל תשכחו שרוב הפלטפורמות שייכות לענקית זו או אחרת, ולכן כנראה מדובר באותו איסוף מידע מאסיבי. וואטסאפ ואינסטגרם בידי פייסבוק, ולכן אני מניחה שהמידע שבהן מצטרף למידע שהבאתי כאן (אני לא בטוחה שאני מוכנה נפשית לדעת מה המידע שיש עלי בוואטסאפ), לינקדאין שייכת למייקרוסופט, ומי יודע מה יעלה בגורלה של טלגרם שהופכת פופולרית יותר ויותר.
העתיד הולך להיות מעניין, אם לשפוט עפ"י ההתפתחויות האחרונות בגזרת פייסבוק. יותר מתמיד אני שמחה שהתוכן האיכותי שלי נמצא בידיים שלי ולא רק בידיים של פייסבוק. ממליצה גם לכם, אם עדיין לא עשיתם את המעבר הזה, להתחיל לחשוב עליו ברצינות. קוראים לזה בלוג עסקי והוא המקום הכי טוב לתוכן הקשור לעסק שלכם. פייסבוק יכולה להתאושש מהמשבר האחרון, אבל לא בטוח שכל הצרכנים שלה, ושלכם, יתאוששו. ואם הם יתחילו לחפש מוצרים ושירותים במקומות אחרים, כדאי שגם אתם תהיו שם.
אסיים במשפט של הסופר האהוב עלי, גבריאל גרסיה מארקס "לכולם יש שלושה סוגי חיים: חיים ציבוריים, חיים פרטיים וחיים סודיים". אני חושבת שלא תמיד כדאי לנו לערבב ביניהם, ופייסבוק קצת גרמה לנו לשכוח את זה. אבל האשם לא בה, אלא בנו. התמסרנו אליה, ושכחנו אנחנו. אולי הגיע הזמן להיזכר? אשמח לשמוע מה דעתכם.
רוצים להוריד ולגלות גם מה פייסבוק יודעת עליכם? לחצו כאן להוראות.
