פעם למדתי, לאחר שהייתי אומרת לעצמי שוב ושוב "זה בלתי אפשרי", שאם מישהו כבר עושה את זה, סימן שזה אפשרי. התובנה הזו פתחה כל כך הרבה אפשרויות מבחינתי. המשפט "אני לא יכולה" נמחק כמעט לגמרי מהלקסיקון שלי.
זה לא אומר שאני עושה הכל, אבל אני מדייקת יותר ומשתדלת לומר "זה לא בשבילי", "זה לא מתאים לי", או פשוט "אני לא רוצה לעשות את זה". התובנה הזו גם הפכה אותי ליותר רגישה כשאני שומעת בעלי עסקים שאומרים שהם "לא יכולים".
הרי לפי ההיגיון הזה – אם אני כותבת ומשווקת דרך תוכן, זה אפשרי.
ואני פה כדי לעזור לך! אז מה דעתך לנצל את נקיונות פסח כדי לנקות עוד כמה דברים? כאלה שעוצרים אותך מלקחת עוד צעד לשיווק העסק שלך?
מה דעתך לנקות את הפחדים שעוצרים אותך מלכתוב קצת יותר על העסק שלך? הנה כמה פחדים שאני מזהה אצל בעלי עסקים, והטיפים שלי כדי להתגבר עליהם:
אין לי זמן לכתוב – הפחד להשקיע הרבה זמן בכתיבה (וכן, כתיבה טובה לוקחת זמן). מה מסתתר מתחתיו? אולי האפשרות "לבזבז" את הזמן על דברים לא מועילים? אולי הרעיון שנשקיע זמן במשהו שהתוצאות שלו לא מיידיות?
שיווק באמצעות תוכן היא גישה ארוכת טווח. אחת הבעיות איתה היא שקשה למדוד את התוצאות שלה, אלא לאחר זמן לא מבוטל (ואני לא מדברת על שבועות, אלא יותר על חודשים, לפחות). מצד שני, בעולם בו התוכן הוא המלך מצד אחד, והפרסום הקלאסי מאבד מכוחו מצד שני, אני ממליצה לא לוותר עליה. ההשקעה בכתיבה עבור העסק שלך היא השקעה יקרה – כי את הזמן הזה אף אחד לא יחזיר לך, אבל היא השקעה שתניב תוצאות משני כיוונים – מיתוג ושיווק של העסק שלך, ולא פחות חשוב – תחושה חזקה של מיקוד, סדר ועשייה.
הטיפ שלי – לכתוב כמה דקות ביום, למשך שבוע רצוף, משהו שקשור לעסק ולעשייה שלך. אם אין לך רעיונות, אפשר לכתוב רשימה של כל מה שעשית באותו יום (אבל הכל!). מה זה עושה לך לקרוא את זה? איך ההרגשה לגבי העשייה שלך לאחר שבוע?
אין לי מה לומר. אוהו! כמה פעמים נתקלתי במשפט הזה. למה הקמת את העסק הספציפי הזה? אני מניחה שמתוך תשוקה לנושא, חקירתו, למידה לא מעטה. ואם זה המצב, הרי שרוב הסיכויים שיש לך לא מעט מה לומר בתחום שלך. זה יכול להיות דעה אישית על מצב הענף, רעיונות לגבי לאן הוא הולך, איך להתמודד עם בעיות ספציפיות.
ניקח לדוגמא טכנאי מדפסות. האם הוא יוכל לומר מה דעתו על המדפסות החדשות שיצאו לשוק בשנה האחרונה? האם להדריך לקוח בהתקנת מדפסת ביתית? האם לבחור עבור לקוח מדפסת שתתאים בדיוק לצרכים שלו? וזה רק קצה המזלג. אם התשובה היא כן לכל השאלות האלו, הרי שיש לו מה לומר!
הטיפ שלי – לכתוב רשימה של שאלות או בעיות שהתעוררו אצל הלקוחות שלך, ואז לענות עליהן (אפילו בנקודות). בהמשך – לחשוב על חידושים וטרנדים הקשורים לתחום שלך ומה יש לך להגיד עליהם. הרעיון הוא להתחיל לפתח דעה אישית, ולהבין שיש לך מה לומר. ואם יש לך מה לומר, כנראה שיש לך גם ערך לתת לקוראים שלך.
אני לא יודעת לכתוב. זו אולי הטענה הכי שכיחה שאני שומעת. הבשורה המשמחת היא – אפשר ללמוד לכתוב! אימון ועוד אימון, ועוד קצת ממנו, ואתם שם. אני מספרת לפעמים בהרצאות שהפוסטים הראשונים שלי, לפני שבע שנים, היו, איך לומר זאת? קטסטרופה! אני קוראת היום ולא מאמינה. אבל למדתי, קראתי, התאמנתי בלי סוף ואני ממשיכה להשתפר מפוסט לפוסט. אם לא הייתי מתחילה, גם לא הייתי משתפרת. הסוד הוא להתמיד ולהתאמן, תוך כדי תנועה.
הטיפ שלי – להתחיל לפתח שני הרגלים – האחד לקרוא הרבה (כלומר כל יום), והשני לכתוב הרבה (כלומר כל יום). הקדישו זמן ביומן לכל אחת מהפעילויות האלו! לא אני המצאתי את הכלל הזה, אלא סטיבן קינג בספרו "על הכתיבה".
אני לא אוהבת לכתוב. נכון שעם האוכל מגיע התיאבון? כשמתמידים בכתיבה עשויים לקרות דברים כמו: מתחילים להתאהב בזה, רואים שזה עוזר להבין דברים, לעבד רגשות, ולהעביר מסר וערך לעולם. על הדרך זה יכול למתג אותך, לקדם את העסק שלך ואפילו לספק לך סוג של מדיטציה. אבל אם לא ניסיתם את המאכל החדש הזה, איך תדעו? למה כדאי לכתוב? כאן.
הטיפ שלי – לנסות להשתחרר מה"חייב" או "צריכה". להכניס את הכיף לכתיבה. למצוא את הדרך שבה נעים לך לכתוב – במקום נעים, עם כוס קפה טוב, עם המוזיקה המלטפת ונגיסי שוקולד מריר. הרעיון הוא לייצר הרגל מתגמל עבור הכתיבה. עוד קצת על יצירת הרגלי כתיבה, כאן.
כולם כותבים היום. מה יש לי לחדש? ההשוואות הן כנראה הדבר שהכי עוצר אותנו מלכתוב. נכון, הרשת מוצפת במידע, ומאוד קשה לחדש היום משהו. הכל כבר נכתב ונאמר. האם אנחנו חייבים כל הזמן לחדש? אף אחד לא ייצור לעולם אם הוא יחשוב כל הזמן על השוואה לגדולים ממנו. ותמיד יהיו מי שכותבים, מציירים, מנגנים או שרים טוב יותר.
אבל האם יש מישהו שמכיר את העסק שלך טוב ממך? את הלקוחות שלך טוב ממך? את הבעיות והקשיים שלהם טוב ממך? ברגע שאנחנו עושים את הסוויצ' ומבינים שכדי לתת ערך אמיתי בתוכן שלנו אנחנו לא אמורים לחשוב על עצמינו אלא על הקוראים והלקוחות שלנו, ה"כולם" לא רלוונטי.
אתם יודעים כמה אנשים כותבים היום על כתיבה ועל תוכן? כמה בלוגים יש באוויר (כל יום מתפרסמים ברחבי העולם כ 2 מיליון פוסטים)? אז מה? מבחינתי המחשבה שאני יכולה לתת ערך ולו לאדם אחד היא זו שמזיזה אותי מהמחשבות על אלו שכותבים, על אלו שעוסקים בדיוק במה שאני עוסקת ואלו שכותבים טוב ממני. אם צורת הביטוי שלי בכתיבה והדעה האישית שלי תגרום למישהי להתחיל לכתוב, הרי שעשיתי את שלי.
הטיפ שלי – לחשוב על קורא או קוראת אחת אידיאליים ולכתוב פוסט שלם רק עבורה, במילים שלך, עם הדעה האישית שלך, בצורה הכי פשוטה ונגישה. פוסט שיפתור לה בעיות או יסביר לה משהו. האם מישהו אחר היה יכול לכתוב את זה בדיוק כך עבורה?
אף אחד לא קורא יותר. לטענה הזו הכי קל לי לענות. כולנו צורכים היום תוכן. זה נכון שלא כל התוכן כתוב היום (וטוב שכך! יש לנו אפשרות לצרוך תוכן גם ויזואלית, דרך שמע ועוד), אבל תתפלאו – אנשים קוראים ומשקיעים זמן כשאנחנו נותנים להם ערך.
אם הפוסטים שלך מדברים רק עליך שוב ושוב, אין פלא שאנשים לא קוראים. אם הפוסטים שלך נותנים ערך, וחשוב להפיץ אותם כמו שצריך, אנשים יקראו. באופן מפתיע, ככל שהרשת מוצפת ביותר תוכן, כך כמות המילים הממוצעת בפוסטים האיכותיים עולה. זה אומר שאנשים קוראים ועוד איך. אבל הם קוראים רק כשיוצא להם משהו מהכתוב (אלא אם מדובר באמא שלך, החברה הטובה או בן הזוג. וגם זה, בינינו, לא מחזיק מעמד). רוצה שיקראו אותך? זה הזמן להתחיל לייצר תוכן בעל ערך.
הטיפ שלי – כשמתחילים לכתוב פוסט, מומלץ להגדיר מראש מהו הערך של הפוסט – האם ידע, השראה, מודעות, מידע? פוסט טוב הוא כזה שגם מתוכנן מראש, עם ערך ומסר ברורים לכותב.
פייסבוק ממילא לא מראה את התכנים שלנו. זה נכון. זה גם יכול להשתנות מחר או מחרתיים, לטובה או לרעה. זה לא באמת תלוי בנו. זו אחת הסיבות להמלצה שלי לא להתבסס על מדיה חברתית בלבד. התכנים שלך אמורים להיות בידיים שלך ולא של צוקרברג (או חברת כריית המידע הנוכחית).
אבל הבעיה האמיתית נעוצה בעובדה שלא תמיד בעלי עסקים מבינים את המהות של פייסבוק (או המדיה התורנית). פייסבוק היא כלי נפלא להפצה של תכנים, אבל היא רק כלי, פלטפורמה. אוי לעסק שלך אם ייצור התוכן שלך יתבסס על האלגוריתם המשתנה תדיר של פייסבוק. מומלץ לקחת את העניינים לידיים ולהתחיל לייצר תוכן איכותי, בעל ערך, וכמובן להפיץ אותו בכל מיני פלטפורמות (פייסבוק היא לא היחידה).
הטיפ שלי – להתחיל ללמוד למה כדאי להקים בלוג משלך, בו התכנים שייכים לך, ויש בו מקום לעומק והידע שלך. עוד על עולם הבלוגים העסקיים, כאן.
ההתמדה היומיומית אמנם קשה למדידה, אבל רבים וטובים יכולים להעיד שדווקא היא זו שתביא לכם תוצאות, ולכן אני ממליצה להתחיל לכתוב כבר היום!
ומחשבה קטנטונת לסיום – ייצור תוכן לא חייב להיות דרך טקסט. נוח לך יותר עם וידאו? יש גם פודקאסט, צילומים, ציורים ואינפוגרפיקה. חבל לתת לפחדים לעצור אותך מלייצר תוכן עבור העסק שלך. אם לקוחות לא יתקלו בתוכן שלך, הם יצרכו אותו במקום אחר. לא חבל?
4 תגובות
גיל, כתבת מאוד יפה. פירקת את הפחדים אחד אחד, מה שהופך את המפלצת לפשוטה יותר. באופן אישי הכתיבה אינה מחסום אצלי. להפך, זו מדיה שאני מרגישה בה בבית. יש לי בלוג ולפני כחצי שנה הקמתי עוד אחד המחובר לעסק, ודווקא אתו נתקעתי. אני חושבת שמה שתקע אותי הוא התחושה של ה"להתחיל הכל מההתחלה" ומי בכלל יקרא אותי. כששמים את האצבע על הנקודה, מכאן אפשר להתחיל להתמודד.
תודה רבה זיוה, כמה אני מסכימה ומזדהה. כל בלוג הוא עולם חדש ומלואו (היו לי בו זמנית ארבעה עד לפני שנתיים. נשארתי עם שלושה), ולכל אחד מהם יש דרך משלו, תהליך משלו, אופי משלו. אבל אני בטוחה שהנסיון שלך בבלוג הראשון יביא איתו המון תובנות וידע גם לשני, והוא יצמח, בדרכו שלו, ובקצב שלו, בצורה הכי נכונה לך ולו 🙂 בהצלחה!
גיל היקרה,
קיבלתי את הצעתך שאכתוב טיפים יומיים לקבוצה שלנו.
בהתחלה כתבתי בכל פעם משפט ״חזק״, אחרי מספר ימים, הכתיבה התרחבה ל 4 או 5 משפטים בכל פעם… אתמול כתבתי מיני-פוסט
אני יכולה להעיד בוודאות כי התירגול בכתיבה יומית בהחלט ״מחמם מנועים״.
מאמצת גם את שאר הטיפים ואפילו הבטחתי לחברה שאענה לשאלותיה באמצעות הטיפים שממילא כותבת.
תודה רבה🌹
וואו, אשירה. אני נהנית כפליים- גם מהטיפים שלך, שמצליחים בכל פעם לתת לי עוד אוויר ולהכניס פנימה נשימה, וגם מהפרגון כאן. תודה רבה! המשיכי להאיר את העולם עם מילותייך <3