על כתיבה ואושר

לאחרונה קראתי כמה ספרים על אושר. הדבר החמקמק הזה שאי אפשר להגדיר חד משמעית, אבל גורם לנו לחפש ולחתור אליו בכל מאודנו.

אחת הבעיות עם החיפוש אחר האושר, שבסיסו עומדת ההנחה שאנחנו לא מאושרים עכשיו, וכי האושר הוא יעד נכסף שיש להגיע אליו – פסגת שאיפותינו. ממה שקראתי עולה כי האושר מורכב מכל כך הרבה דברים. רוב החוקרים מסכימים שחלק מהאושר הוא, למשל, קבלה של רגשות (גם אם הם קשים כמו כעס, עלבון או קנאה), נדיבות יומיומית וכמובן משמעות בחיים.

האושר, כך מסכימים כמעט כולם, הוא לחיות בהווה ולא לחכות לאירוע עתידי שיביא אותו. זו לא הזכייה בלוטו, לא הטיול המיוחל וגם לא הפרוייקט הנכסף. האושר הוא הכאן ועכשיו, ברגעים קטנים או גדולים ובעיקר בעשייה המתמדת שלנו. זה לא אומר לחייך כל הזמן כאילו הכל מושלם, אבל זה כן אומר לקחת דברים בפרופורציות ולנסות למצוא משמעות ודבר מה חיובי גם בסיטואציות לא פשוטות. אפילו הדלאי למה אומר שאי אפשר כל הזמן להיות רגועים ומאושרים כאילו אין סבל בעולם. אז נרגעתי.

ואז חשבתי על רגעים קטנים שגורמים לי להיות מאושרת. זה כמובן כולל אהבה מסוגים שונים, מוזיקה, גלים של ים, יצירתיות. ואם מדברים על יצירתיות, אי אפשר שלא לדבר על כתיבה.

כך או כך, זה מתבקש שאנסה לקשר בין כתיבה ובין אושר. זה לא הגיע משום מקום, שמתי לב לכמה דברים שקרו לי מאז שהכתיבה נכנסה לי ליום יום:

• אני מודעת יותר למה שקורה לי. התיעוד של רגשות, מחשבות, הדרך שלי או אפילו השאלות הפתוחות, יוצר אצלי מודעות גדולה יותר למציאות שלי, ולכן גם לשפע המצוי בה.
• הכתיבה היא מדיטציה עבורי. כשאני כותבת אני לא חושבת על דברים אחרים, אלא עסוקה רק במה שאני כותבת. בעולם של הסחות דעת מתמשכות, מדובר בדקות ארוכות ויקרות של שקט.
• אני מכירה את עצמי טוב יותר. הכתיבה שמה את המחשבות, הרגשות והקונפליקטים בצורה ברורה. כזו שלטוב או לרע אי אפשר להתכחש לה. כשזה כתוב, זה מבהיר לי חד וחלק מה יש שם.
• אני נעזרת בה כדי לחזק את עצמי. בשנים האחרונות, עם תהפוכות הדרך העצמאית, ורכבת ההרים אליה נכנסתי בתור מי שעשתה שינוי קריירה, אני נעזרת בכתיבה ברגעים הקשים. כשאני מרגישה שהדרך לא ברורה לי, שאין תכלית למה שאני עושה, או סתם שלא מצליח לי, אני מוציאה דף חלק ומתחילה לתעד מה עשיתי בחודש, חצי שנה או השנה האחרונה. זה נותן לי מיד תחושת עשייה, הישגים, הצלחות. זה מרחיב לי את הלב ומוכיח לי שאני כן בדרך הנכונה, למרות המהמורות.
• היא ממקדת אותי. כשאני יושבת וכותבת, אני מבינה מה אני יודעת, מה כדאי לכלול בהרצאה או בפוסט, וגם מה חסר לי ועלי להשלים. לכתיבה יש יכולת לעשות לי סדר בראש תוך דקות, כמעט בכל נושא. וזה מזכיר לי שאני לא משתמשת בה מספיק 😉
• וכמובן – היא משגרת לעולם את מי שאני, את האני מאמין שלי ואת מה שיש לי לתת ולהעביר הלאה. כי המילים, יש להן יכולת לצאת מראש אחד ולהיכנס לראש של מישהו אחר. וטוב מכך, לצאת מלב אחד ולהגיע ללב אחר.

לכתיבה יש כל כך הרבה יתרונות. אבל על כך כבר כתבתי. אבל מתחת לכל זה, יש אמת ברורה אחת, לפחות לגבי: כשאני כותבת אני מרגישה מאושרת יותר. החלטתי לבדוק האם יש תמיכה במה שאני חושבת: האם הכתיבה באמת עושה אותנו מאושרים יותר?

מסתבר שנעשו אי אלו מחקרים בנושא הקשר בין אושר וכתיבה. הנה כמה דברים מתוכם:

• כתיבת יומן מסייעת לרוגע. הנה פוסט נחמד על כך, ובו גם עצות איך להתחיל.
• לכתיבה תראפויטית, או כתיבה של טראומות (להוציא החוצה את מה שאנחנו שומרים פעמים רבות עמוק בפנים), יש אפקט משמעותי על הריפוי. מחקר שנעשה בניו זילנד מצא כי כתיבה כזו מסייעת בריפוי של פצעים פיזיים ונפשיים, ומאיצה את תהליך ההחלמה.
• כתיבה אקספרסיבית (ותודה לדפי הבוקר שאני מכורה להם) מקושרת למצב רוח טוב, הפחתת סטרס ורווחה.
• מחקרים רבים, כמו גם ספרים על אושר, מעידים על כתיבת תודות כאחת הדרכים הכי בדוקות לאושר. הכרת תודה היא מפתח להרגשת שפע. ניסיתי לעשות זאת במשך כמה חודשים, ואין ספק שזה נותן הרגשה טובה. עם זאת, באחד מספרי האושר האחרונים (ואחד המומלצים שבהם) – Happier Now של נטלי קוגן, למדתי שכתיבת תודות לבדה אינה מספיקה. ואני נוטה להסכים.
• מחקר שנעשה בקרב מהנדסים שאיבדו את עבודתם גילה קשר חיובי בין כתיבה אקספרסיבית (במקרה שלהם – של תחושות בעקבות אובדן העבודה) ובין מציאת עבודה חדשה.
• עוד קצת על הקשר בין כתיבה ואושר, כאן.

אז מה אתם אומרים? נדמה לי ששווה להתחיל לכתוב, זה יכול לעשות אתכם מאושרים יותר! זה יכול להיות יומן, דפי בוקר או אפילו בלוג שישדר אל העולם את כל מה שיש לכם לתת לו. צריכים עזרה עם ההתחלה? אני פה.