על תחרות, הצלחה ושיתופי פעולה

ובכן, משך שנים שהצגתי את עצמי כמישהי שלא יודעת איך להתייחס לתחרות. עד שהיא פגשה אותי פנים אל פנים ואילצה אותי להתמודד. המסקנות? יש דברים שאפשר לעשות איתה, ויש לאן לנתב אותה. אבל רגע. קצת היסטוריה אישית קודם.

ספורט תחרותי בבה"ס? מה לי ולזה? מיד כאבה לי הבטן או פרצה לה התקפת האסטמה התורנית.

מישהי מנסה להתחיל עם החבר הנוכחי שלי? לכי על זה. לקחתי צעד אחד אחורה. בדרך כלל, אגב, זה השתלם. לא שהתכוונתי להפוך את זה לטקטיקה, אבל בסופו של דבר, זה מה שיצא.

יש לי עוד דוגמאות אבל נדמה לי שהבנתם את העניין. אני ותחרות לא הצלחנו לגור יחד תחת אותה קורת גג. אבל אז הגיע האינטרנט, הפייסבוק ושאר נפלאות הבמות הוירטואליות שפשוט הביאו את הכל היישר מול עיני, ולא תמיד יכולתי לבחור בשיטת היען ולטמון את ראשי בחול.

לפני כשנתיים, דרך תחושת תחרות ראשונית ובסיסית, הבנתי משהו על ההתנהלות שלי. לאחר ארבע שנים של השקעה בלתי נדלית בבלוג המקומי שלי, פתחתי את אחת מקבוצות הפייסבוק השכונתיות המוצלחות, וגיליתי בחורה שמנסה לתת במה לעסקים קטנים, בחינם, ולעשות בעצם בדיוק מה שאני עושה בבלוג. ברגע הראשון נחנקתי. בשני נבהלתי. בשלישי הרגשתי פשוט מיותרת. זו היתה הרגשה לא פשוטה. אז נשמתי. ושוב נשמתי.

לאחר כמה דקות, החלטתי לפנות אליה ולהכיר אותה. הרי אם היא עושה מה שאני עושה, יכול להיות שיש לנו אותה מטרה? יכול להיות שאני יכולה ללמוד ממנה? כתבתי לה הודעה. היא ענתה מיד. נפגשנו לקפה כמה ימים לאחר מכן, וגיליתי בחורה מקסימה, עם עשייה נהדרת, ומאז גם שותפה נהדרת לדרך שלי.

מסתבר שלהרגיש בתחרות זה טבעי. לי באופן אישי זה ממש לא נעים, אבל אני מבינה שיש אנשים שזה מניע ומאתגר אותם. עוד הסתבר שלמרות שזה לא נעים לי, זה גם לא נורא כל כך. מה עושים עם זה – זה כבר השלב הכי מעניין, והוא למעשה זה שקובע האם אנחנו בוחרים בדרך של הצלחה או בדרך של תחרות. ואני אסביר גם את זה.

המושג תחרות מתייחס להשוואה, למצב שבו יש מקום רק לאחד. אם אתם מתחרים על ריצת 100 מטרים, כנראה שלא תחלקו את המקום הראשון עם מישהו נוסף.  לעומת זאת, אם אתם חברים בקבוצת ריצה, והמטרה של משתתפיה היא לרוץ 10 ק"מ בתום האימונים, אף אחד לא ינצח על חשבונכם. נהפוכו, סביר שאם האווירה הקבוצתית נכונה ומתאימה לכם, כולם יצליחו, ולכן מדובר על מודל של הצלחה.

לצערינו, לא פעם אנחנו מתבלבלים בין הצלחה ותחרות. אנחנו לא נותנים למישהו לחתוך אותנו בכביש, כי נדמה לנו שאם הוא יהיה לפנינו, לא ננצח. במה בדיוק? הרי שנינו רוצים להגיע ליעד בשלום. המטרות שלנו דומות. אז איפה כאן התחרות?

נניח שאתם פוגשים מישהו שיש לו אותה מטרה, ואולי אפילו דרך דומה לשלכם. האם בהכרח מדובר בתחרות? האם יכול להיווצר פה שיתוף פעולה כזה או אחר? האם הידע והניסיון, בשילוב עם התכונות הייחודיות של כל אחד מכם, יכול להוות יתרון אם תשלבו כוחות או תלמדו זה מזה?  נכון, זה דורש לשנות קצת את תבנית המחשבה. וגם אולי להגמיש קצת את המושג הזה שנקרא שיתופי פעולה.

יצאתי ללמוד קצת על שיתופי פעולה. נתחיל בהגדרה – מהו שת"פ? מערכת יחסים עסקית בין צדדים הפועלים במרחב חופף, בה יש לשניהם מטרה של יצירת רווח גדול יותר מסך הרווח של שני הצדדים בנפרד.

שיתופי פעולה טובים הם כאלה שעוזרים לשני הצדדים לגדול. אחת הסיבות הכי נפלאות לשתף פעולה היא כדי להביא ערך מוסף ללקוחות קיימים. אם אנחנו מכוונים ללקוחות, נוכל לשאול בכל שת"פ איך הלקוח ירוויח מזה? כי אם הוא ירוויח, זכינו בלקוח מרוצה. כבר שווה, לא?

מסתבר שיש לא מעט סוגים של שיתופי פעולה. הם כוללים: קנה X, קבל Y, מוצר/שירות משלים, מוצר משותף, הפנייה הדדית, הנחה הדדית, תיווך, שותפות אסטרטגית ועוד.

ויש גם סוג חדש של שיתוף פעולה, ואני מיד נזכרתי באותו מקרה שקרה לי. מדובר על שיתוף פעולה עם מי שנחשב כביכול למתחרה שלך. יש לזה אפילו ביטוי, והוא coopetition. מדליק, לא?

בעידן הסופר וירטואלי, בו לכל מי שרוצה יש במה והיא נוצצת (פעמים רבות נדמה לנו שהרבה יותר מזו שלנו), המושגים שיתופי פעולה, תחרות והצלחה הופכים רלוונטיים יותר מתמיד.

אבל לפני שאנחנו חורצים את גורלה של עוד בלוגרית בנישה שלנו, או את הפוסט האחרון בקבוצת הפייסבוק המקצועית אליה אנחנו שייכים, אולי נאמץ כיוון חשיבה שונה, שכולל:

• מי עומד מאחורי אותו בלוג/פוסט/עסק?
• האם יכול להיות שיש לנו מטרות משותפות?
• האם יש מצב שבו, אם עוד מישהו מקדם נושא דומה לזה שלי, זה תורם גם להצלחה שלי?
• האם אני יכולה ללמוד ממנה?
• האם היא יכולה ללמוד ממני?
• מה חסר לי?
• האם יש לנו תכונות/כישורים/רעיונות משלימים? האם יש לה משהו שחסר לי?
• האם יכול להיות שאם ייווצר בינינו שיתוף פעולה הוא יתרום להצלחה של שתינו?

כשאנחנו משנים טיפ טיפונת את המחשבה, אנחנו יכולים לגלות לא רק אנשים מעניינים, גם שיתופי פעולה, השראה, כיווני מחשבה חדשים או, לכו תדעו, אפילו חברים עתידיים.

אז אולי בפעם הבאה שאתם נחנקים לרגע מהמחשבה על תחרות, או מקבלים כאב בטן כי אתם מדמיינים שמישהו נכנס לכם בדיוק לנישה, תנסו להושיט יד? לפרגן, לשתף, להציע עזרה או פגישה? לפעמים, תתפלאו, דווקא בהפוך על הפוך קורים דברים מופלאים.

ולסיום, שתי המלצות קריאה למי שרוצה להמיר מודלים של תחרות בהצלחה, לפתוח את הראש ולנסות לחשוב קצת אחרת על מהי הצלחה ומה משפיע עליה.

היזמים החדשים – רונן גפני ושמחה גליק, יחד עם רויטל פיזנטי

(יצא גם בעברית) Outliers: The Story of Success – by Malcolm Gladwell

אז מה אתם אומרים? מוכנים לנסות חשיבה קצת שונה?