מותו (בטרם עת) של הלא-ידוע

יש איזה קוד תרבותי, מקצועי, חברתי שדורש מאיתנו לדעת, לומר בביטחון, לספק תשובות ברורות. אבל המציאות כוללת בעיקר דברים לא ידועים. מה יקרה אם נתחיל להודות שאנחנו לא יודעים?

שיווק לא חייב להישמע כמו צעקה

שיווק יכול להיות כמו שיחה טובה ונעימה על כוס קפה. תכלס? זה גם הופך אותו להרבה יותר אנושי ומעניין.

רוצים ללמוד איך משווקים ברכות, תוך שמירה על הקול האותנטי?