קיצור תולדות הקהילות הוירטואליות
קהילות דיגיטליות. נראה שהן איתנו מאז ומתמיד. אני לא מכירה מישהו שלא שייך לפחות לכמה כאלה – קהילות מקצועיות, קהילות במקום העבודה, קבוצות בפייסבוק שהפכו לקהילות של ממש וגם קבוצות וואטסאפ שוקקות שנפגשות מחוץ למסך ומטפחות מערכות יחסים.
למעשה, הקהילות היו חלק מהמרקם החברתי מאז ומתמיד. בעולם של פעם גרנו ופעלנו בקהילות מקומיות, השתייכנו לקהילות מקצועיות (הגילדות של פעם) ונפגשנו בכיכר העיר או בקפה המקומי עם אנשים שיש להם תחומי עניין דומים.
ההתפתחות הטכנולוגית הביאה לכך שאנשים יכולים לקיים קשרים, לעשות עסקים, לרכוש ידע ולקבל מידע מכל מקום ובכל זמן באמצעות הרשת. באופן טבעי, התקשורת עברה בחלקה להתקיים אונליין, וקשרים וירטואליים החליפו או נוספו לאלה הקיימים.
הקהילות הוירטואליות התחילו להיווצר בעולמות וירטואליים, בהם אנשים תיקשרו בעיקר דרך טקסט, ונעזרו באוואטרים כדי לייצג את עצמם. מאז עברנו דרך ארוכה, ועכשיו ניתן למצוא קהילות דיגיטליות במדיה החברתית, באתרים של מותגים, בפלטפורמות לתקשורת פנים או חוץ ארגונית ובאפליקציות.
אז איך הכל החל ומה קרה מאז? בפוסט הזה אוביל אתכם דרך ההתפתחות של הקהילות הוירטואליות והדיגיטליות.
מהי בכלל "קהילה וירטואלית"?
בדומה לקהילות פיזיות, שבנויות מרשתות של קשרים בין אנשים, גם קהילה וירטואלית היא רשת של קשרים בין אנשים, כאשר האינטראקציה ביניהם מתקיימת בצורה דיגיטלית. בדומה לקהילות באשר הן, גם כאן מדובר באנשים שיש להם עניין משותף (חברתי או מקצועי) והם מעוניינים בקשרים כדי לדבר, להיעזר, למצוא מידע או להתארגן באותו תחום.
את הביטוי קהילה וירטואלית טבע לראשונה Gene Youngblood ב 1984 כשהוא מתייחס לחיבור וידאו בין חמש מסעדות ומוזיאון אמנות בלוס אנג'לס – מיזם מיוחד שהוקם ופעל בתחום האמנות.
ואילו החוקר ריינגולד מגדיר אותן כ "התלכדויות חברתיות, הצצות ברשת כאשר מספיק אנשים ממשיכים להשתתף בדיונים פומביים אלו לאורך זמן, תוך שהם משקיעים בהם את מיטב רגשותיהם האנושיים עד כדי טוויית מארג של יחסים אישיים ביניהם" (הציטוט מכאן).
מה מאפיין את הקהילות הוירטואליות?
בדומה לקהילות רגילות – גם בקהילות וירטואליות מדובר על קבוצה של אנשים שיש ביניהם אינטראקציה מתמשכת על בסיס מכנה משותף כלשהו. לקהילות מקוונות/וירטואליות יש כמה מאפיינים ייחודיים:
- ההשתייכות לקהילות הוירטואליות היא וולנטרית (בניגוד לקהילות גאוגרפיות למשל – שם ההשתייכות היא לפי מקום המגורים ולא ניתנת לנו בחירה). אם אתם לא רוצים להיות שם – לא תהיו שם.
- ההצטרפות או ההתנתקות מהקהילה הן לרוב מיידיות. לחיצת כפתור אחת, מקסימום מילוי שאלון וקבלת תשובה – ואתם שם.
- ההצטרפות לקהילות האלו היא סוג של הצהרה של אדם על דעותיו ועמדותיו. ברוב הקהילות החברתיות מדובר בתחום ענין. בקהילות המקצועיות – תחום העיסוק. וכמובן יש קהילות בתחום הפוליטי, קהילות אקטיביזם, קהילות דתיות ועוד.
- ההשתתפות גם היא ייחודית לקהילות וירטואליות. ברוב הקהילות ניתן לראות את כלל ה 90-9-1. 90% מחברי הקהילה הם צפיינים, כ 9% חברים אקטיביים ורק 1% מהחברים הם חברי ה"ליבה" או משתמשי העל שתמיד מופיעים, מגיבים ומעלים פוסטים. תוכלו לקרוא עוד קצת על השתתפות ומעורבות בקהילות, כאן.
- הגודל גם הוא שונה בקהילות וירטואליות לעומת קהילות פיזיות. בקהילות דיגיטליות אין בהכרח הגבלה של מספר החברים כמו שיש בקהילות גאוגרפיות. תיאורטית לפחות, יש אפשרות טכנולוגית לקהילות לצמוח ללא הגבלה.
- ועוד מאפיין מעניין בו נתקלתי בספרות – כשאנשים "חובבים" או בעלי ענין נפגשים יחד, הקהילה והאינטראקציה יכולות להביא להתמקצעות של החובבים ולהפיכתם ל"חובבנים מקצועיים". האם זה נכון רק על קהילות דיגיטליות? נדמה לי שלא.
תוכלו להעמיק במאפיינים ובדוגמאות ראשוניות בספר "קהילות מקוונות".
הגלגולים הראשונים של הקהילות הוירטואליות
רשימות אימייל
מסתבר שכבר ב 1973 נוצר הבסיס לקהילות הוירטואליות, בצורת צ'ט מבוסס טקסט באי-מייל. למעשה כבר בשנות ה 60, סטודנטים וחוקרים ב MIT השאירו זה לזה הודעות דרך רשת פנימית.
בשנת 86 הושקה תוכנה לניהול רשימות אימייל (LISTSERV) והיא בעצם נתנה פוש רציני לאותן הודעות רבות משתתפים דרך האי-מייל. אלו למעשה היו רשימות הנשלחות לנרשמים דרך האימייל. מה שיצר את האלמנט הקהילתי היתה האפשרות לכל משתתף לשלוח את ההודעה שלו לכל אותם נמענים. כל עוד הוא עמד בתנאי הקהילה (או רשימת התפוצה), הוא לא הורחק מהשיח.
התקשורת דרך רשימות האימייל היתה תקשורת א-סינכרונית. כלומר – התגובה לא מתקבלת מיידית, בניגוד לשיחה פנים אל פנים או צ'ט אונליין.
עולמות וירטואליים
הגלגול הבא של עולם הקהילות הגיע מעולם הגיימינג. משחקי מחשב רבי משתתפים הפגישו בין שחקנים אונליין, וזה היה אך טבעי שהם גם יתקשרו זה עם זה. אחד העולמות הבולטים במרחב הוירטואלי היה Second-life, בו התקיים הרבה מעבר למשחק, והקהילות שבו עדיין קיימות.
לוחות מודעות וירטואליים
אותם לוחות, שבהתחלה היו מקומיים, היוו את הבסיס לפורומים שמאוחר יותר הפכו לקהילות. בלוחות אנשים יכלו למצוא פריטים, מידע, קבצים להורדה, להתייעץ ולקבל תשובות לשאלות שלהם. בהמשך, הושקו אתרים כדוגמת Usenet, שהציעו פורומים קצת יותר מתוחכמים, עם שרשורים של שאלות או נושאים.
אני עדיין זוכרת איך התייעצתי וחיפשתי מידע בפורומים של הורים (כמו הפורום של באופן טבעי) כשילדיי נולדו. אלו היו פורומים מבוססי טקסט, פשוטים, מחולקים לפי נושאים ובהם המון תמיכה, עצות וידע. הפורומים היו מקור מידע עשיר לפני שנולדה המדיה החברתית. גם כאן, כמו במקרה של רשימות אימייל, התקשורת היתה א-סינכרונית והמידע פשוט נשמר במקום אחד מרכזי שניתן לגשת אליו מכל מקום ובכל זמן.
בהמשך לפורומים, התחילו להיווצר קהילות של ממש שמבוססות על תקשורת אונליין (תקשורת שהיא גם סינכרונית, המאפיינת את רוב הקהילות הדיגיטליות היום).
הבלוגים
עוד גלגול שהשפיע על הקהילות הדיגיטליות היה הבלוג. הבלוג החל את דרכו כיומן אישי (ומכאן גם שמו – הלחם של המילים WEB ו LOG), אבל התפתח לכלי מצוין לשיווק, סטוריטלינג ומיתוג. הבלוג נחשב לנכס דיגיטלי חשוב, ויצר לא רק מומחיות אצל יצרני תוכן אלא גם קהילות סביב עניין. קוראי בלוג שרצו להכיר אנשים נוספים באותו מקצוע, תחביב, אתגר או רעיון, יכלו להיפגש (ביוזמת כותב הבלוג או הקוראים עצמם) ולייצר קהילה סביב אותו תחום עניין.
דוגמה מצוינת לקהילה שנולדה מבלוג מוצלח היא קהילת Nerd Fitness שהוקמה ע"י סטיב קאמב לאחר כמה שנים שבהם כתב וניהל בלוג מצליח בנושא כושר ואורח חיים בריא לחנונים. הרעיון היה לא רק לתת מידע חד כיווני אלא גם לאפשר לאנשים אחרים לחלוק מידע זה עם זה. זה הוביל לקהילה שוקקת, תומכת ומיוחדת שבה אנשים מסייעים זה לזה באתגרי אורח חיים בריא, תזונה וספורט.
עוד קצת על הגלגולים הראשונים של הקהילות הוירטואליות, כאן. וגם כאן.
הקהילה הוירטואלית הראשונה - The Well
לא בטוח שהיא הראשונה, אבל היא לבטח הותיקה מכולן (כן, היא עדיין פועלת). קהילת The WELL נולדה ב 1985, ותמורת 15$ תוכלו גם אתם ליהנות מכל הטוב שיש לה להציע. היא הוקמה כדי לאפשר לקוראי וכותבי מגזין בשם Whole Earth ‘Lectronic Link להתחבר ולתקשר ביניהם וכוללת בתוכה המון פורומים במגוון נושאים.
כשהיא הוקמה, הרעיון היה לאפשר לאנשים לייצר ולקחת אחריות על התוכן שלהם (זה גם היה כלל האתיקה היחיד בקהילה), ועד היום, למרות שהמראה קצת מיושן, היא מציעה דיונים מעניינים מבוססי טקסט. ממש בתוך הקהילה הזו נולד הביטוי "קהילה וירטואלית" (אם כי עפ"י בריטניקה המקור אחר, ובקהילה הביטוי רק צבר תאוצה) .
היא נחשבה אז (ויש הטוענים שעד היום) מהפכנית ופורצת דרך. לא מעט בזכות תת קהילה שוקקת בתוכה של מעריצי ה Grateful Dead, ה – Deadheads. יש בה ועידות (מעין פורומים) שניתן לעבור בהן ולהשתתף בדיונים שם. תוכלו לקרוא עוד קצת על הקהילה, כאן.
מה השתנה מאז?
עם השנים, ובעיקר בזכות המדיה החברתית, הרשת הפכה בעצם למקום השלישי שלנו. אותו מקום שבו אנחנו נפגשים, משוחחים, מקיימים קשרים חברתיים ומתעדכנים במה שקורה. לכן, זה היה טבעי שבאותן רשתות חברתיות יצוצו להן קהילות שיעבירו גם את האינטראקציה והקשרים מהממד הפיזי לדיגיטלי, ויפגישו בין אנשים עם מטרות, תחומי עניין או רעיונות משותפים.
הקהילות של היום הן חלק חשוב לא רק בעולם החברתי, אלא גם הפוליטי, המקצועי והשיווקי. הן הפכו להיות כלי חשוב במאמצים לקידום נושאים, שיתוף רעיונות, אקטיביזם ואפילו מיתוג אישי.
יש להן קווים משותפים עם אותן קהילות ראשונות, אבל היום הן כבר לא מבוססות על טקסט בלבד, התקשורת בהן היא גם סינכרונית והן משפיעות על האקוסיסטם סביבן. תוכלו לקרוא כאן למשל על קהילות בתחום הבריאות ועל קהילות ככלי לשינוי חברתי כדי להבין על מה אני מדברת.
ועם זאת, יש לקהילות גם צדדים פחות יפים. כמו בכל פעם שקבוצת אנשים נפגשת, קורים דברים יפים, אבל עלולים לקרות גם דברים מסוכנים כמו הקצנה, האחרה או קליקות שלא מאפשרות כניסה של חדשים. תוכלו לקרוא כאן על הצדדים הפחות מוצלחים של קהילות דיגיטליות. לצערינו, למרות שהן החליפו במידה מסוימת את הקהילות האמיתיות, חסר בהן משהו שקורה במפגשים אמיתיים – כמו למשל הפגת הבדידות. פרט לכמה דוגמאות ספציפיות, הקהילות הדיגיטליות עדיין לא יכולות להוות תחליף ראוי לקשרים אמיתיים.
עם התפתחות הקהילות במימד הוירטואלי נוצר גם צורך בחוקים וכללי אתיקה
כשאנחנו מגיעים לקהילה אמיתית, בעולם הפיזי, אנחנו מבינים די מהר איך עלינו להתנהג ואילו כללים הקבוצה אימצה. בתוך שניות נשים לב לקוד הלבוש, טון הדיבור, היררכיה חברתית או תרבות השיח ונבצע התאמות לאותם קודים לא כתובים (או שנחליט שאותה קבוצה או קהילה לא מתאימה לנו).
בקהילות הדיגיטליות, קשה לנו יותר לקרוא מצבים חברתיים מכמה סיבות: רוב הקהילות נראות דומות זו לזו, לאנשים יש נטייה להתנהג בצורה שונה מאחורי המסך והמקלדת (עוד על כך כאן), ויש לנו תחושה שברשת אין למעשה "בעל-בית" או אוטוריטה, וכולנו שווים. כל הסיבות האלו הולידו את הצורך בקביעת כללים בקהילות דיגיטליות.
אותם כללים, או סטים של התנהגות, בעצם מנסים לעשות קצת סדר בחוויה של הקהילה. אלה יכולים להיות הנחיות לגבי התוכן (למשל מה מותר לפרסם ומתי), תפקידים בקהילה, מתן עצות, מתן קרדיט, שמירה על פרטיות הדיון ועוד. הכללים למעשה אמורים לשמור על חברי הקהילה מפני עצות מסוכנות, פגיעה בפרטיות או כל התנהגות שהקהילה או מנהליה החליטו שאינה ראויה.
בשנים האחרונות, כללי האתיקה נועדו גם לשמור על מנהלי הקהילה, ולכן נוספו הנחיות לגבי האחריות על התוכן (למשל – מי אחראי על איכות העצות והתוכן?), תכנים פליליים או פוגעניים וכן הבהרה מי יכול למצוא את עצמו מורחק מהקהילה או מהדיון ולמה. יותר ויותר מנהלי קהילות הבינו שהם חשופים לתביעות, תלונות או ביקורת במקרים בהם יש פגיעה בקהילה או באחד מחבריה (הנה פוסט בנושא אחריות מנהלי קהילה במקרה של טרגדיה).
הקהילות הדיגיטליות עברו כמה גלגולים עד שהגיעו למה שהן היום, ואני מניחה שהן יעברו עוד כמה. האם הן ימשיכו להיות כלי חשוב בעיצוב החברה? האם הן יאבדו מכוחן? הדעות על כך חלוקות. המגמות בעולם מדברות מצד אחד על הקצנה ושבטיות, מה שיבטיח קהילות חזקות. ומצד שני יש ראיות לאינדיבידואליזם ההולך וגובר והתפוררות של חברות וקבוצות, מה שאולי יביא להחלשתן. ימים יגידו…
