המדיה החברתית משפיעה רבות על ההתנהגות שלנו, על הבחירות שלנו ועל האופן בו אנחנו מתבטאים. האם היא גם משפיעה על איך שאנחנו כותבים?
מצד אחד, נדמה שהשפה הולכת ומצטמצמת, ואוצר המילים שלנו נעשה רדוד מתמיד. אם עוד פעם אתקל ב"מהממת", "יאללה", או "וואלה" כתגובה לפוסט שלי ברשת חברתית זו או אחרת, יש מצב שאפסיק להגיב. כי יש עוד דרכים אפשריות:
ומצד שני, דווקא היום, יש לנו צורך גבוה בהעברת מסרים כתובים – אנחנו כותבים פוסטים במדיה החברתית, מתקשרים יותר ויותר בוואטסאפ ושולחים מיילים לכל עבר. מה עושים?
מה קרה לשפה שלנו?
פעם, הפער בין השפה המדוברת והכתובה היה די גדול. לעיתים הוא היה גדול עד כדי שאנשים נאלצו ללמוד את השפה הכתובה כאילו היתה שפה זרה (מה שנקרא דיגלוסיה). אני זוכרת שכשעבדתי כמהנדסת, חלק מתפקידי היה לכתוב ולענות למכרזים. המכרזים היו כתובים בשפה שלפעמים היה ממש קשה לפענח, במיוחד בחלקים המשפטיים.
שפה מדוברת (או כפי שקוראים לה לעיתים "השפה הדבורה") היא יומיומית, תקשורתית, כזו שנעשית בדרך כלל פנים אל פנים. בדרך כלל היא גם רשמית פחות. לרוב היא מיידית, והיא זוכה גם לתגובה מיידית. לעומתה, השפה הכתובה תמיד היתה שקולה יותר, לא מיידית, יכולה להכיל משפטים מורכבים יותר. היא גם כללה סימני פיסוק כדי להדגיש, לרווח ולהעביר מסרים מדויקים. במידה מסוימת, השפה הכתובה היא פחות "טבעית" לנו.
כיום, אם נוציא מהכלל את השפה הרפואית או המשפטית, הפער בין השפה הכתובה והמדוברת מצטמצם מאוד. בזכות האינטרנט והתקשורת און ליין, ביומיום הוא כמעט ולא קיים. אבל יחד עם המגמה הזו, לעיתים נדמה שהשפה שלנו מִדַּלְדֶּלֶת, נעלמת ונשחקת. למה זה קורה, האם יש למגמה הזו צדדים חיוביים, ומה אפשר לעשות עם זה?
OMG – למה זה קורה?
בתחילת דרכו של האינטרנט, השפה הכתובה עברה התאמות – ובעיקר קיצורים. השפה הכתובה ברשת גם הכניסה לחיינו הרבה ביטויים שמקורם בלעז. עד לפני כמה שנים עוד דיברו על "מלחמת שפות", בין השפה הדיגיטלית לזו הכתובה. אבל נראה שיש לנו מנצחת: בשפה הדיגיטלית, או המקוונת, השיח המדובר הוא השולט. כאמור, הפער בין השפה הכתובה והמדוברת מצטמצם עוד ועוד.
כיום, כשהאינטרנט הוא כבר חלק בלתי נפרד מחיינו, וכשהסלולרי הוא כמעט המשך ישיר של הגפיים שלנו, נדמה כי אותם קיצורים והתאמות נכנסו גם לשפה המדוברת, וגם לשפה הכתובה מחוץ לרשת (אם יש עוד דבר כזה). אוצר המילים שלנו הולך ומצטמצם ככל שאנחנו מבלים ברשתות החברתיות, והוא מתאים את עצמו לטכנולוגיה המהירה והמקוצרת. גם היכולות הורבליות מצטמצמות בהתאם, ועוברות התאמות. למדנו לתקשר, למשל, בשפת האימוג'ים.
לא הכל שחור – האינטרנט (או המרשתת) גם תרם להעשרת השפה שלנו:
יש טענות לפיהן השפה הכתובה משתכללת, ויש אנשים שמחפשים דרכים להקנות גם לה חדשנות. מכירים למשל את המיזם המקסים של מיכל שומר, עברית רב מגדרית? מיכל המוכשרת יצרה פונט שמנסה לגשר על פערים בכתיבה בין זכר ונקבה. או המיזם המרגש של לירון לביא, ערברית – כתב היברידי חדש שמשלב עברית וערבית?
אגב, אם אתם חושבים שהדור הצעיר לא יודע לדבר כראוי, כדאי שתדעו שכל דור בטוח שהעברית של הדור הבא אחריו מִדַּרְדֶּרֶת. אתם חושבים שאנשים היום קוראים פחות? יש מצב שזה נכון. כ 29% מהישראלים מעידים על עצמם כי הם לעולם לא קוראים ספרים. מעניין לדעת כי מכירות הספרים דווקא בעליה, בעיקר סביב משבר הקורונה.
ונחזור לכתיבה – הטוב הרע והמכוער
מה, יכול להיות שיצא מזה משהו טוב?
תתפלאו, אבל לדעתי יש בזה גם צד חיובי. התקשורת הכתובה שפעם נחשבה לנחלתם של יחידי סגולה, הופכת להיות כמעט נחלת הכלל. זה אומר שלמעשה, אנשים שיש להם מה לומר ולתת לעולם, יכולים למצוא דרכים אפקטיביות להעביר את המסרים שלהם הלאה מבלי להיות טולסטוי.
בזכות היכולת של רבים להעביר מסרים, אנחנו יכולים היום להיחשף למגוון דעות, רעיונות ותכנים שלפני עידן האינטרנט היינו מתקשים להגיע אליהם. אם פעם התוכן היה שייך לקומץ אנשים, והיה קשה להבינו, היום הוא נגיש ומובן כמעט לכולם.
פעם, בעולם שאחת מססמאותיו היתה "ידע זה כוח", מומחים בתחומים מסוימים נהגו להתפאר בז'רגון המקצועי. אילו נתקלתם בעורך דין או רופא, רוב הסיכויים שלא הבנתם לפחות חצי מהמושגים בהם הוא השתמש. היום, אם אנחנו לא מבינים, אנחנו פשוט עוברים הלאה, או מחפשים מקור שכותב בשפה נגישה. זה קצת הפך את הקערה על פיה – כיום מי שנחשב מצליח הוא בעיקר מי שיכול גם להנגיש את הידע, ולא רק מי שמחזיק בו.
כשכתבתי את התזה בתואר השני, המנחה שלי העיר לי על אחד החלקים שהוא כתוב כמו פוסט ולא כמו מחקר אקדמי. יום יבוא, כך אני מאמינה, שגם המחקרים יהיו כתובים בשפה שכולנו נצליח לקרוא. אני בטוחה שלאט לאט השפה הכתובה, אפילו האקדמית, יורדת אל העם.
אבל הנה מגיע הקטע הרע
כל אחד יכול היום לייצר תוכן, אבל זה לא אומר שכל אחד צריך. אנחנו מוצפים בתוכן, וזה מקשה עלינו להבחין בין תוכן איכותי ומהימן לאחר. בנוסף, בגלל בועת הסינון, למרות שאנחנו תיאורטית יכולים להיחשף למגוון דעות ותכנים, בפועל, בגלל אלגוריתמי הרשתות החברתיות, אנחנו בעיקר חשופים לאותם סוג של תכנים, מאותו סוג של אנשים.
הקטע הרע הנוסף הוא איכות הכתיבה. התרגלנו למהיר, מיידי, ספונטני. המגמות האלה יוצרות פעמים רבות שגיאות הקלדה, שגיאות כתיב, אי שמירה על כללי הפיסוק – כל אלה גורמים לשפה הכתובה להיות, יותר מדי פעמים, מביכה.
והנה מגיע גם המכוער
כן, יש גם צד ממש מכוער לעולם התוכן ולמילה הכתובה שהפכה סופר נגישה. זה מתחיל ברידוד התוכן, ממשיך במגמה הולכת וגדלה של מיקרו תכנים, וכמובן מסתיים בסכנות של ממש בצורת פייק ניוז. נדמה לנו שבעולם התוכן ניתן להצליח גם אם אתה כותב עצמאי ללא תקציב, אבל השנים האחרונות מספרות לנו אמת אחרת – הון ושלטון שולטים גם בתכנים, ויכולים להפיץ שנאה, מגמתיות ואפילו להטות תוצאות בחירות, והכל בחסותן של הרשתות החברתיות, ששומרות כבר שנים על עמדה כאילו נייטרלית, ומסרבות לקרוא לעצמן מוציאות לאור, אם כי בפועל זה בדיוק מה שהן עושות.
מדוע דווקא היום הכתיבה חשובה כל כך?
אחרי שנבהלנו, פקחנו עיניים וגם למדנו קצת, בואו נראה למה בכל זאת, למרות התכנים הרדודים, העדפת מיקרו תכנים ופייק ניוז, הכתיבה בכל זאת חשובה לנו היום יותר מתמיד:
- בעולם שמעריך מהירות, צורך מיקרו תכנים ומקבע רושם ראשוני בשברירי שניות, הדברים שאנו כותבים יכולים למתג אותנו כאנשי מקצוע רציניים, רהוטים ואינטילגנטיים, או לחילופין – כחפיפניקים. לפעמים מספיקה שגיאת כתיב אחת מסכנה במייל הראשון שלכם ללקוח פוטנציאלי, והנה נגוז הסיכוי שהוא יעבוד איתכם.
- היום, הכתיבה הפכה לאחת השגרירות שלנו און ליין. היא יכולה לגרום לכם לבלוט בים הרדידות. אני מזהה היטב אנשים שמשקיעים במילים הכתובות שלהם, וזה אומר הרבה על המקצועיות שלהם ועל הרצינות בה הם מתייחסים ללקוחות ולעצמם. אלו בדיוק בעלי העסקים שאני רוצה לעשות איתם עסקים.
- חלק ניכר מהתקשורת שלנו זה עם זה היא כתובה: הודעות וואטסאפ, מיילים, פוסטים במדיה החברתית. ואם מדובר בחלק ניכר מהתקשורת, כדאי שנשקיע בו כדי שהתקשורת שלנו תהיה איכותית.
- היום כבר מבינים שהמילה הכתובה חשובה בכל ממשק. הקופי, או התוכן, יכול לגרום לנו להשתכנע, להתרגש, לרכוש, לכעוס. מה הפלא אם כן, שהמילה הכתובה היא חלק בלתי נפרד ממיקרוקופי, חווית משתמש, קידום אתרים ועוד. למילים יש כוח עצום!
- הטכנולוגיה המתפתחת גם היא שמה דגש היום על מילים כתובות (ומדוברות). לכן חלק ניכר מבינה מלאכותית עוסק בעיבוד שפה טבעית (NLP), על מנת להתאים ולהנגיש ממשקים דיגיטליים לשפה המדוברת. שימו לב – אפילו אם אתם מתכתבים עם בוט, יש לכם צורך בשימוש במילים ברורות, נגישות, אישיות ומובנות.
מה עושים כדי לשפר את האופן בו אנחנו כותבים ומתקשרים?
הבשורות הטובות הן – שכתיבה טובה ואפקטיבית, ברוב המקרים, היא לא מתנת אל. ככל שתלמדו ותתאמנו, אתם גם תשתפרו. מה עושים כדי להשתפר?
- מכניסים לתוכניות הלימודים את הידע החשוב של תקשורת כתובה. אני מאמינה שכל בוגרי האוניברסיטאות והמכללות, כמו גם עובדים בארגונים, צריכים לקבל את הידע הפשוט אבל הכל כך חשוב הזה שיעזור להם לכתוב מיילים, הודעות, דוחות ומסמכים בצורה ברורה, נגישה שלא דורשת פינג פונג אינסופי של הבהרות.
- מתאמנים. בכתיבה, כמו ברוב המיומנויות בעולם, מדובר ב 10% כשרון, ו 90% עבודה. אני גם יודעת, לאחר שעות של הדרכה, ייעוץ וליווי, שכל מי שרוצה להשתפר בכתיבה – יכול! מכירים את חוק 10,000 השעות (עפ"י מלקולם גלדוול בספרו "מצוינים")? זה הזמן להתחיל ולהתאמן בכתיבה, ולהכניס אותה ליומיום שלנו. הנה כמה דרכים לעשות זאת. אגב, זה לא באמת חשוב מה תכתבו, העיקר שתכתבו.
- מרגילים את עצמנו להשקיע בכתיבת כל פוסט, הודעה או מייל. לפעמים כמה שניות של ריכוז וחשיבה, יחסכו פינג פונג מייגע, רושם לא טוב או פשוט חוסר הבנה. בנו לעצמכם תהליך נכון של כתיבה, וברגע שתאמצו אותו, הוא יהפוך לחלק בלתי נפרד מהיומיום שלכם. המולטיטאסקינג, אגב, הוא אחד האויבים של הכתיבה. כשאתם כותבים משהו, כדאי להיות רק בכתיבה, ברגע. הנה ההמלצות שלי לתהליך כתיבת מייל.
- בודקים לפני שמפרסמים/שולחים. הכנסתם סטטיסטיקה לפוסט שלכם? בדקו אם היא עדכנית. ציטטם מישהו? בדקו את הניסוח המדויק. השתמשתם בביטוי כלשהו? בבקשה שימו לב שהוא נכון ומתאים. זו לא בושה לבדוק איך מאייתים, מי המקור, מה משמעות הביטוי או את המספרים העדכניים. קחו כמה שניות לבדוק ומיד תשדרגו את הכתיבה שלכם. הטיפ שלי? אל תכתבו שום דבר שאתם לא אומרים גם בע"פ. מבחינתי מחקר, ואפילו כזה של כמה דקות, משדרג כל תוכן שלכם. למה לא להשתמש בו?
- קוראים יותר. אחת הדרכים הכי אפקטיביות, מהנות ומוצלחות לכתוב טוב יותר ולהעשיר את אוצר המילים והביטויים שלכם – הוא לקרוא. אפילו כמה דקות בכל יום יקפיצו את הטקסטים שלכם! על הדרך, תוכלו ללמוד כל כך הרבה דברים. סטיבן קינג, בספרו הנהדר "על הכתיבה" כותב כי מי שרוצה לכתוב טוב צריך לעשות שני דברים – לכתוב הרבה ולקרוא הרבה.
- עוקבים אחר חשבונות במדיה החברתית, בלוגים וניוזלטרים שיכולים לשדרג את הכתיבה שלכם. זה הזמן לעקוב אחרי האקדמיה ללשון העברית באינסטגרם, להירשם לניוזלטר של המלצות ספרים, או להכנס לבלוג שנותן כבוד לשפה העברית, וזה לא באמת חשוב באיזה נושא. ככל שהמילה הכתובה תהיה חלק מהחיים שלכם, התכנים שלכם ירוויחו, ולכן גם המיתוג שלכם.
אז מה אתם חושבים? מוכנים לשפר את השפה הכתובה שלכם? רוצים להכניס את הידע לארגון או למכללה שלכם? אשמח לחשוב יחד אתכם מה הדרך הכי נכונה לעשות זאת.
