מרחב אישי ונפרד
האם הנפרדות מאפשרת לנו להיות שלמים יותר עם עצמנו ועם הסובבים אותנו? האם היא זו שמאפשרת לנו לקיים קשרים מלאים?
להתחבר או להתנתק?
יותר מתמיד אנחנו מחוברים – לחדשות, לחברים, לקהילות, לעדכונים, לדעות אחרות. האם זה באמת מחבר אותנו? למה בדיוק? ולמה אנחנו כל כך מפחדים להתנתק קצת?
גלי התקרבות והתרחקות
כמו בטבע, גם אנחנו כל הזמן מתקרבים ומתרחקים. מאנשים, מעצמנו. המוזיקה תמיד ידעה איך לעשות זאת…
הנה הסתיו עבר…
רגעים, רגשות, כאבים – כולם בני חלוף. המוזיקה גם היא. האם אפשר לא להיאחז בהם?
שלום לך, בדידות
לאחרונה יש בי צורך להיות לבד יותר. להתחזק דרך הלבד. למצוא את עצמי בשקט. למה זה קורה ואיך התרבות שלנו קשורה לזה?
חובבי הצעקות
למה אנחנו צועקים? מה זה עושה לנו ולאחרים? והאם זה כבר חלק מהתרבות שלנו?
מה שמשתבש מאחורי המילים
מאחורי המילים שלנו מסתתרים המון דברים – כמו כוונות, סבטקסט, רגש. בעולם הדיגיטלי המסרים שלנו משתבשים כל כך בקלות…
העדינות
כשבחוץ הכל תוקפני, שיפוטי וקשוח, אני בוחרת ללכת בדרך העדינה, הרכה, השקטה.
התנגדויות
התנגדות היא תחושה קשה, בעייתית, שיפוטית וביקורתית. היא בעצם כל הזמן אומרת "לא". מה היה קורה אילו יכולנו ללמוד לא להתנגד, אלא לקבל מה שקורה?
להתרוקן כדי להתמלא
כדי להתמלא בדברים חדשים, צריך לפנות להם מקום. מחשבות על לאמץ ריקות…