אף אחד לא יחליט עלי, חוץ מהמוזיקה.
תמיד ידעתי שלמוזיקה יש עליונות בכל הקשור לרגש, אבל אף פעם לא חשבתי שאתן לה להחליט עלי…
הריסה, שיפוץ ובנייה מחדש
שיפוץ הבית מביא איתו הזדמנות מעולה להרוס, לבנות מחדש, לנקות ולהיפטר מדברים מיותרים.
עוגנים מוזיקליים
שגרה היא סוג של עוגן עבורינו, כי כשדברים יוצאים משליטה, היא עושה לנו סדר מהחוץ לפנים. ומה לגבי המוזיקה? האם גם היא יכולה לשמש לנו עוגן כזה?
אתם – תלושים או שייכים?
האם אלו ההגדרות? הקבוצות? אולי בכלל ריבוי התחומים? מה גורם לנו להרגיש לא שייכים?
האם אתם ממוקדים או מתפזרים? אולי זה לא כל כך גרוע כמו שאתם חושבים.
תמיד לימדו אותנו שמיקוד גורם להצלחה, האמנם?
האם אפשר לצמוח מתוך גבולות?
מחשבות על גבולות. איך דווקא הם עוזרים לי להיות יצירתית?
הקשבה מודעת
במה כרוכה הקשבה אמיתית, ומה בינה ובין הקשבה פנימית לעצמנו והאזנה למוזיקה?
האם אפשר לסגור את הלב?
אני תוהה האם אפשר לבחור מתי לפתוח את הלב לרווחה ומתי קצת לסגור אותו.
על הסבל הכרוך ברגש, והאם אנחנו רוצים לוותר עליו?
האם רגישות משמעה סבל? והאם הייתי מוכנה לוותר עליו?
לעולם בעקבות השקט
יותר ויותר אני כמהה לשקט. האם העולם פשוט הפך רועש מדי?