המדיה החברתית כ"אופיום להמונים"
האם המדיה החברתית מסיחה את דעתנו עד כדי פסיביות, ממש כמו אופיום? יצאתי בעקבות האימרה של מרקס…
עבדים היינו ועודנו – שיווק ונִרְאוּת ברשתות החברתיות
אנחנו עובדים קשה כדי להיראות במדיה החברתית. עבור מי בעצם אנחנו עובדים? האם זה בהכרח טוב לנו? ומדוע מדובר באובדן החופש? על צד נוסף של השיווק ברשתות החברתיות
האם התרבות שלנו מעודדת נרקיסיזם?
נרקיסיסטים. נראה שהם נמצאים בכל מקום. האם התרבות שלנו בכלל, והמדיה החברתית בפרט, מטפחות נרקיסיזם או שהן פשוט נותנות במה ולגיטימציה לנרקיסיזם שכבר קיים אצל אנשים?
איפה אתם צורכים את המידע שלכם? והאם זו האמת?
אנחנו חיים בעידן של עושר במידע. אבל איזה מן מידע זה? האם הוא אמיתי? אמין? אובייקטיבי? איפה אנחנו צורכים אותו? האם זה כל המידע?
מה אפשר לעשות כדי לשמור על עצמנו ולהגיע לאמת?
השוואה לאחרים
השוואה חברתית היא אחד המנגנונים הטבעיים שעוזרים לנו לבנות את הדימוי והערך העצמי. אבל מה קורה לה במדיה החברתית?
איך אנחנו מתנהגים אונליין?
אנחנו מבלים כל כך הרבה זמן ברשת בכלל ובמדיה החברתית בפרט. איך נראית ההתנהגות שלנו שם? איך אנחנו מתקשרים, בוחרים, מפתחים מערכות יחסים?
האם המדיה החברתית מעוררת אצלנו את החרדה?
בשנים האחרונות הדיווחים על תחושות של חרדה עלו. משבר הקורונה אף העצים אותה. מסתבר שגם הגלישה שלנו במדיה החברתית לא תורמת לחרדה. יצאתי לגלות מה הקשר בין חרדה ומדיה חברתית.
כלכלת תשומת הלב
המקום אליו הולכת תשומת הלב שלנו מעיד המון על החיים שלנו. הבעיה מתחילה כשאנחנו לא בוחרים את אותו המקום. ויש מי שמנצל זאת היטב. הכירו את הכלכלה החדשה של המדיה החברתית. כלכלת תשומת הלב.
איך נשתמש במדיה החברתית בצורה בריאה וחכמה יותר?
אנחנו מבלים בה, מתחברים דרכה, מתרגזים, נהנים ובעיקר שורפים המון זמן. היא משפיעה עלינו ולאט לאט גם מעצבת את התודעה שלנו. הגיע הזמן לעבור לשימוש חכם ובריא יותר במדיה החברתית.
על שייכות והמדיה החברתית
המדיה החברתית טוענת שהיא מחברת בינינו. כל אחד יכול למצוא בה מקום אליו הוא שייך ולפגוש בה אנשים עם תחומי עניין דומים, מטרות זהות, תחביבים מקבילים או אתגרים משותפים. אבל האם באמת המדיה החברתית מעוררת בנו תחושת שייכות?