איך המדיה החברתית משפיעה על החלטות בנושאי בריאות

אני מאוד אוהבת לסיים את הפוסטים שלי ברשימת טיפים. אני מודה שכאן לקח לי זמן. ראשית, כי קטונתי. שנית, כי הייאוש מתחיל לחלחל אלי. אני מדברת כל שבוע עם חברים שמודים שקיבלו בחירה לא מתוך אמונה שהיא הבחירה הנכונה להם, אלא מתוך לחץ חברתי, לחץ במקום העבודה או פשוט פחד להיות שונים. ובתור מישהי שבחרה להיות שונה, אני מבינה שהמחיר הוא לא תמיד פשוט. ובכל זאת – מה עושים?

1. ראשית נושמים. הרבה. כל הזמן. נשימות עמוקות. ואחרי הנשימות האלה כדאי שתשאלו את עצמכם האם בכלל הייתם רוצים לקבל בחירה מדויקת לכם או שאתם מוצפים בלאו הכי ורק רוצים להניח את ענייני הבריאות, הקורונה והחיסונים מאחוריכם?
2. אם החלטתם שאתם רוצים לקבל בחירות בצורה עצמאית יותר, קחו בחשבון שאתם יוצאים למסע. הסיפור האישי שלי כלל הרבה רופאים ותרופות במשך 20 שנים. כשהחלטתי לקחת אחריות על הבריאות שלי, יצאתי לחקור וללמוד ומצאתי שיש דרכים אחרות לטפל במחלות כרוניות. זה דורש עבודה, לימוד, התמדה והרבה אמונה. זה דורש גם חשיבה ביקורתית ולא לקחת דברים כמובנים מאליהם. הסיפור שלי לימד אותי להפשיל שרוולים – לקרוא, ללמוד, להתייעץ, להתנסות ולא לתת לדעה אחת להכתיב איך ייראו החיים שלי.
3. הפסיקו לפחד מנתונים, מספרים וידע. אם חשוב לכם לקבל החלטה עצמאית, תצטרכו להתיידד עם מידע. במקום לצפות ברילס, קחו כמה דקות לקרוא מאמרים, מחקרים ונתונים. יש מספיק אנשים שיודעים להסביר את הנתונים בצורה ברורה. תמצאו אותם. הטיפ שלי – כשמידע מוצג בצורה לא ברורה מספיק – הבעיה היא לא שלכם, אלא של מי שמציג אותם בצורה כזו. לפעמים, לצערי – יש בזה כוונת תחילה.
4. הקפידו על צריכה נבונה של תוכן. אני ממליצה להוריד משמעותית את המינון של התכנים של החברים שלכם במדיה החברתית, ולעבור לתכנים במקומות אחרים – באתרים, בעיתונים מהארץ ומחו"ל, אצל מומחים מקצועיים שאתם סומכים עליהם. הקפידו על מהימנות התוכן (כאן תוכלו לקרוא איך עושים זאת). תוכלו גם למצוא מומחים או מקורות אמינים שעמם תוכלו להתייעץ, ולעקוב אחריהם (לדוגמה, בין השאר אני עוקבת אחרי מועצת החירום הציבורית לקורונה, וההסברים שלהם קלים ופשוטים להבנה). 
5. שאלו שאלות. הרבה שאלות. תערערו על אמירות שנזרקות לחלל האוויר. ככל שתשאלו יותר, תגלו שלחלק מהשאלות אין תשובות ברורות למרות הנחרצות של הפוליטיקאים, חברות התרופות והתקשורת. עוד על כוחן של שאלות, כאן.
6. התחילו לפתח חשיבה ביקורתית. מסתבר שמדובר באימון לכל דבר. איך עושים זאת ולמה זה חשוב? כאן.
7. מבינים ולוקחים בחשבון שלכל בחירה יש מחיר. זה נשמע קר ומנוכר אבל אנחנו יכולים לבחון מהם המחירים של הבחירה שלנו ולעשות סוג של בחירה – מה המחיר שאנחנו מוכנים לשלם, היכן עובר הקו האדום שלנו, ועל מה לא נסכים לוותר. בהקשר לחיסונים למשל אנשים מדברים על מחירים כמו אובדן הפרנסה, אובדן החופש לנסוע, לטייל או לבלות במקומות בילוי. המחיר של להיות שונה ולא להשתתף באירועים חברתיים. ומצד שני המחיר של לוותר על ערכים ועקרונות, לחיות לפי צו הלב או האמונה, החופש לבחור ולהחליט על בריאותינו וגופנו, להכניס לגוף חומר שאנחנו לא יודעים מה השפעתו לטווח ארוך וכד'. זו רשימה חלקית כמובן. תחשבו על המחירים שלכם וכמה מהם אתם מוכנים לשלם. מניסיון, זה מאפשר לכם להיות יותר שלמים עם ההחלטה שלכם.
8. מבינים שברגע שקיבלתם החלטה, אתם תמצאו לה צידוק בכל מקום. התכנים שתקראו יהיו תואמים, האנשים בפיד שלכם יחזקו אתכם (ואלה שלא כנראה לא ישרדו אצלכם לאורך זמן), הנתונים יסתדרו לפי הנרטיב שלכם וכל דעה אחרת תיראה לכם מוזרה. זה טבעו של אדם. זה מאפשר לנו שקט. אבל קחו בחשבון שאנשים שבחרו אחרת, מתנהגים בדיוק באותו האופן. מבחינתי זה אומר שלויכוחים אין טעם. אנחנו לא נשכנע זה את זה. אין פה צודקים. הניחו לזה. בעיני, המלחמה האמיתית היא על החופש שלנו ולא על השכנוע.