למה קשה להתמיד בכתיבת בלוג?
- התוצאות מאחרות להגיע. אנחנו מתחילים בהתלהבות גמורה, מייצרים פוסט ועוד פוסט ועוד אחד ואז… כלום לא קורה. התדירות יורדת. ושוב – כלום לא קורה. לאט לאט ההתלהבות שלנו יורדת, ואיתה התדירות של הפוסטים שלנו. אנחנו תוהים האם המאמץ שווה?
- זה לא נכנס לתכנון הזמן השיווקי. יש לנו כל כך הרבה מה לעשות – לפרסם בפייסבוק, להגיע לנטוורקינג, לספר לעוד בעל עסק על המוצר החדש שלנו, ועוד ועוד. למי יש זמן לייצר תוכן?
- פחד מחשיפה, פחד מלא להיות טובה מספיק ושאר נפלאות הפוביות השונות שמאכלסות את ראשינו יום וליל. האם אני כותבת טוב מספיק? האם זה יעניין מישהו? מאיפה יגיעו לי הרעיונות? ועוד אי אלו ספקות הנושכות ומכלות כל חלקה של רצון טוב שהיה לנו לייצר תוכן.
- הבדידות, אוי הבדידות. תאכלס – לייצר תוכן משמעותו לשהות קצת במקום בודד. אני מול המסך, ללא לקוחות או קולגות, אני והידע שלי והרצון להעניק אותו הלאה. לא פעם אנחנו פשוט בורחים מהמקומות אלו של הלבד כמו מאש בשדה קוצים. אז שוב אנחנו מעדיפים לקבוע עוד פגישה, לנסות לשווק או פשוט להסיח את הדעת עם עוד קצת מהבלי הפייסבוק או נפלאות הפינטרסט.
למה חשוב להתמיד בכתיבת בלוג?
- הבלוג, ובכלל הכתיבה און ליין, הם השגרירים הוירטואלים של העסק שלנו. פעמים רבות הבלוג הוא הפגישה הראשונה של לקוח פוטנציאלי עם מי שעומד מאחורי העסק. האם אנחנו משדרים עקביות? רצינות? פתיחות? אותנטיות? מקצועיות? עכשיו חישבו מה אנחנו משדרים כאשר אנחנו מפסיקים לכתוב בבלוג, או כותבים בו אחת לחצי שנה?
- יש דברים שנבנים רק עם הזמן – המיתוג שלנו, הנראות הוירטואלית שלנו בגוגל ובפייסבוק, ההוכחה החברתית שלנו ועוד. קחו את הזמן לייצר אותם, שלב אחר שלב, פוסט אחר פוסט. הרצינות שלנו מתבטאת גם באיכות ועקביות של התוכן שלנו.
- הכתיבה העקבית בונה לנו תיק עבודות של הידע שלנו. אנחנו יכולים להפנות אנשים לבלוג שלנו במקום פשוט לדבר עוד ועוד על מה אנחנו יודעים ומציעים. מישהו כבר קרא פוסט בבלוג שלכם ואהב? חשוב שידע שיש לכם עוד הרבה ערך להציע.
- הכתיבה העקבית בבלוג מלמדת אותנו על תהליך, התמדה, מטרות, ואפילו על סבלנות.
- ויש עוד סיבות להתמיד בבלוגינג- כאן.
אז מה עושים?
- קודם כל מבינים שבלוגינג היא אסטרטגיה ארוכת טווח. גוגל לא מחכה בחיבוק ידיים עד שהבלוג שלכם יעלה לאוויר, וברגע שזה קורה הוא פורץ במחול מטורף ומודיע לכל מחפש שהנה עליתם לאוויר. אתם צריכים להוכיח לגוגל שאתם רציניים לפני שהוא יקפיץ אתכם למעלה: זמן, ותק, ערך וכמובן דיוק התכנים (ועוד משתנים) בעצם אומרים לגוגל ששווה לו להפנות אליכם משתמשים, כי יש לכם מה להציע להם.
- בהמשך, עלינו להבין שיצירת תוכן עבור הבלוג היא חלק חשוב ממאמצי השיווק. צאו ללמוד מהו שיווק באמצעות תוכן ולמה הוא עובד, ואני מאמינה שזה ישכנע אתכם.
- מחליטים להתחייב ליצירת תוכן באופן קבוע. שבו עם לוחות הזמנים שלכם, ועם האינטואיציה, וחישבו מהי התדירות המתאימה לכם ליצירת פוסט בבלוג. קחו בחשבון מי הקוראים שלכם, מהי המטרה של הפוסטים, מהו הזמן הממוצע של הכנת פוסט מבחינתכם, וכמובן כמה זמן תוכלו להקדיש לכך מדי שבוע/חודש.
- יצירת רוטינה של כתיבה. על מנת שהכתיבה תכנס לנו ליומיום, אנחנו צריכים לייצר לעצמינו את ההרגל של הכתיבה. בהתחלה זה יהיה מלאכותי, אבל לאחר זמן, אם נעשה זאת נכון, זה פשוט יהפוך להרגל. עוד על איך לבנות הרגל של כתיבה תוכלו לקרוא כאן.
- לשים את זה ביומן. אם זה לא שם, זה לא קיים. מתי נמצא זמן פשוט לשבת ולכתוב אם לא נפנה לעצמינו את הזמן הזה עם עצמינו? הרי תמיד יצוצו עוד משימות, עוד פגישות, עוד עניינים ניהוליים ואחרים. הקצאת זמן קבוע ביומן לכתיבת תוכן היא מפתח. ויש גם בונוס- אנחנו מרגילים את עצמינו שזה חלק חשוב ממה שאנחנו עושים, שאין תירוצים, וגם שאנחנו מתייחסים בכבוד להחלטות שלנו.
- עושים סדר, או אם תרצו – בונים אסטרטגיית תוכן תקופתית. לא מחכים לרגע האחרון כדי לראות על מה נכתוב הפעם. יוצרים טבלאות מסודרות ובהן ימים מיוחדים, רעיונות לכתיבה, תכנים שמשלבים מטרות שיווקיות או עסקיות וכד'. כשפועלים עפ"י אסטרטגיה מסודרת, כל התוכן מקבל פתאום צורה והגיון.
- מציאת מסגרת מתאימה שתחייב אותנו לייצר תוכן. זו יכולה להיות קבוצה ליצירת תוכן, פגישה קבועה עם חברה, או התחייבות מול הקוראים לתדירות מסוימת של פוסטים.
עוד על עקביות בכתיבה ולמה היא חשובה, כאן.
אז מה גורם לכם להיות עקביים? האם אתם מצליחים? ספרו לי. אשמח לשמוע!
4 תגובות
תודה תודה. ככ נכון וחשוב מה שכתבת. במיוחד אצלי – מעדיפה תמיד פגישות על הלבד. כשכבר כותבת -נהנית. אבל צריכה באמת לעמוד בזמן מסויים גם אם זה מול עצמי בלבד.
תודה ענת. את צודקת לגמרי, המסגרת עושה את שלה, בין אם זה מסגרת זמן או פשוט עבודה מול אחרים.
תודה על התזכורת גיל! עכשיו נשאר רק ליישם…
תודה יקירה! היישום הוא הכי קשה 🙂