חשיבה ביקורתית בעולם שטובע בתוכן
נראה שהכל נעשה יותר נוח בשנים האחרונות. כדי ללמוד לא צריך לצאת מהבית, אלא להתחבר לזום. כדי לאכול אין צורך ללכת לקניות, לבשל או לאפות, אפשר פשוט להזמין אוכל הביתה. כדי לתקשר אין צורך להיפגש, אפשר לשלוח הודעות דרך המדיה החברתית. ונדמה שגם לחשוב כבר לא חייבים, אפשר למצוא קיצורי דרך. דניאל כהנמן סיפר לנו שהמוח שלנו, שאוהב מאוד לחסוך אנרגיה, מת על קיצורי הדרך האלה.
רוצים ללמוד דבר מה? למה לקרוא ספר שלם אם אפשר לשמוע הרצאת טד של 20 דקות? רוצים לבדוק אם מוצר אחד או אחר מתאים לכם יותר? למה לחשוב לבד ולחפש חומרים אם אפשר לשאול את החברים בפייסבוק?
אין ספק שהדרך הזו חוסכת לנו זמן יקר – שבו אנו יכולים לקרוא יותר, ללמוד יותר, להעמיק במשהו שאוהבים. אילו רק היינו מבלים את אותו הזמן בפעילויות האלו!
המידע והתוכן מצויים כיום בשפע. באחת מארוחות הערב האחרונות סיפרתי לילדים מה נאלצתי לעשות כדי לכתוב עבודה בבית הספר, וזה כולל דברים שהם בקושי שמעו עליהם כמו ספריה ציבורית, אנציקלופדיות, מכונות צילום. להם יש כתובת אחת למחקרים דומים – גוגל. והפעולות שהם מבצעים כוללות בעיקר העתק-הדבק.
אם תוכן ומידע מצוי היום בשפע, וזו בהחלט מגמה מבורכת, נדמה לי שמה שחשוב ללמד את הילדים שלנו, זה בעיקר לחשוב ולבדוק, או לברור בים התכנים את אלה שבאמת רלוונטיים, מהימנים ונכונים. למעשה מדובר בחשיבה ביקורתית. אבל איך נלמד את הילדים שלנו אם אנחנו בעצמנו פונים אל הפתרונות הקלים?
גם אנחנו בוחרים יותר ויותר בפתרונות זריזים, תהליך חשיבתי מקוצר והתבססות על חוכמת ההמונים והוכחה חברתית. זה קל יותר, מהיר יותר ומתאים מאוד למוח שלנו, שתמיד מעדיף לשמר אנרגיה ולא להתאמץ. למרות הנטיה הזו, יצאתי לבדוק איך בכל זאת אפשר לאמץ חשיבה ביקורתית.
מהי חשיבה ביקורתית?
חשיבה ביקורתית היא תהליך שאמור להוביל אותנו להחלטה למה ולמי להאמין. היא כוללת אלמנטים שקשורים לגישה שלנו (חשוב שתהיה פתוחה ושנאמץ גמישות מחשבתית), לעשייה עצמה (חיפוש תוכן, בדיקה שלו, ניתוח והצלבת נתונים) וכמובן לתוצאות האפשריות (שינוי פרדיגמות, אימוץ רעיונות חדשים).
המושג הגיע, באופן לא מפתיע, מיוון העתיקה, ומשויך לסוקרטס. הגישה הסוקרטית נחשבת לאמא של החשיבה הביקורתית. עפ"י הגישה הזו, במקום לספק תשובות, שואלים הרבה שאלות.
חשיבה ביקורתית, עפ"י 2 חוקרות בשם קרול טארויס וקרול וֶויד, כוללת שמונה מרכיבים:
- שאילת שאלות – מצב שבוא אנחנו מוכנים ללמוד ולחקור (על כוחן של שאלות, כאן).
- ניסוח הבעיה – ניסוח מדויק של הבעיה או הסוגיה שאנו מבקשים לפתור, מאפשר לנו לבחון את הנתונים, התכנים והסטטיסטיקות בצורה מדויקת יותר. היא גם מונעת את מה שבמחקר נקרא "הטיית הנסיין" (מצב בו החוקר מצפה לתוצאות מסוימות ולכן גם מנסח את הבעיה באופן שמוביל לאותן תוצאות).
- בחינת הראיות מתוך מה שמצאנו.
- ניתוח ההנחות וההטיות האפשריות (כולל אלה שאנחנו הנחנו).
- הימנעות מנימוקים רגשיים (אם כי קשה לזלזל ביכולות האינטואיציה שלנו!).
- הימנעות מפישוט יתר (כגון הכללות וסטראוטיפים).
- הבאה בחשבון של פירושים אחרים אפשריים.
- השלמה עם חוסר ודאות. פמה צ'ודרון היתה אוהבת את הסעיף הזה 🙂
למה חשוב כל כך לאמץ חשיבה ביקורתית?
מעבר לעובדה שחשוב לאמן את המוח ולא לתת לו לנוח יותר מדי, מצאתי לא מעט סיבות לאמץ ולעודד חשיבה ביקורתית:
- כפי שכתבתי בהקדמה, אנחנו טובעים בתוכן. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לצרוך את כל התכנים שנמצאים ברשת. כדי לדעת לבחור מהו התוכן המתאים לנו, איזה תוכן מהימן ומתי מדובר בפייק ניוז, אנחנו צריכים לאמץ חשיבה שתעזור לנו לברור את התכנים הטובים.
- כשאנחנו מאפשרים ל"רשת" או לאנשים סביבנו לבחור עבורינו תכנים, אנחנו למעשה מסתמכים על "הוכחה חברתית" – כלומר ההנחה שמה שרוב האנשים עושים הוא נכון. ברוב המקרים ההנחה הזו נכונה, אבל יש מספיק מקרים בהם היא סוג של אשליה, בעיקר כשמדובר ברשתות חברתיות. יש לכך שלל סיבות הקשורות לבועת הסינון, לחיבתנו לאנשים דומים לנו ודעות קרובות אלינו, וגם לעצלות מחשבתית מסוימת ולמבנה של האלגוריתמים של המדיה החברתית. בואו לכאן לקרוא עוד על הוכחה חברתית ומדוע לא כדאי תמיד להתבסס עליה.
- כשאנחנו שואלים שאלות במדיה החברתית, אנחנו מתבססים על חוכמת ההמונים. הרעיון שלה יפה, הביצוע במדיה החברתית קצת פחות. חוכמת ההמונים לא באמת מתקיימת ברשתות, הנה ההסבר.
- הרעיון בחשיבה ביקורתית הוא לאו דווקא "לחשוב יותר", אלא להרגיל את עצמנו לחשוב "נכון". זה תרגול חשוב מאוד לחיים.
- המדיה היום, בעיקר הדיגיטלית, לא לוקחת אחריות על התכנים – חברות הטכנולוגיה הגדולות, המפעילות את הפלטפורמות דרכן רובנו צורכים תוכן, נוהגות כמפיצות לאור בלבד וכמעט תמיד מאפשרות תכנים ללא בדיקה לגבי מהימנותם (פרט לחסימת ציוצי טראמפ, ומקרים אחרונים דומים, שזכו גם הם לביקורת על כוחן העצום של אותן חברות להחליט עבורינו מה נכון ומה לא). זה בעצם משאיר לנו את הכוח לבחור ולברור אילו תכנים מתאימים לנו. הכוח עובר ממי שמפיץ את המידע למי שצורך אותו, ולכן עלינו להשתמש בתוכן בחוכמה. כדי לבחון אותו, עלינו לאמץ חשיבה ביקורתית.
- בעידן של המון פייק ניוז, חשיבה ביקורתית היא כלי חשוב בזיהוי מסרים כאלה. מחקר בדק האם חשיבה ביקורתית משפיעה על זיהוי פייק ניוז ומצא שכן. הנה כאן.
- חשיבה ביקורתית מעוררת את הסקרנות שלנו, משפרת את היצירתיות, מסייעת לנו בפתרון בעיות ומעודדת עצמאות. עוד על יתרונותיה, כאן.
- אחד הדברים שגיליתי בשנים האחרונות, הוא שמחקר משלנו הופך את הבנת הידע לעמוקה ורחבה יותר. החשיבה והמחקר בעצם הופכים את הידע ל"שלנו". כשאני קוראת ספר שלם ומכינה הרצאה שמבוססת עליו, גם אם היא נמשכת כ 10 דקות, הידע הופך להיות שלי. אני זו שבוחרת מה מתוך הידע שקראתי ייכנס להרצאה, ולכן היא הופכת להיות ייחודית. כשמישהו אחר יעביר את אותה הרצאה בהתבסס על ההרצאה שלי בלבד, היא לא תראה אותו הדבר, כי אילו הוא היה קורא את הספר, אני מניחה שהבחירה מה להכניס ומה לא היתה שונה במקצת. לכן חשיבה ביקורתית, מחקר ולמידה (אין פה קיצורי דרך) בעצם הופכת אותנו למומחים המיוחדים שאנחנו.
- ולכן, חשיבה ביקורתית בעצם מעודדת שונות, דעות מגוונות, שיח פורה ועצמאות מחשבתית. כל אלה הופכים את העולם שלנו למעניין יותר, מועד לחדשנות, יצירתי פי כמה.
ואי אפשר לדבר על חשיבה ביקורתית ללא מילה על השפעתה של המדיה החברתית
ריבוי הערוצים והפלטפורמות כיום מביא עמו גם מגוון של דעות, ידיעות, עובדות אלטרנטיביות ומסרים. בעוד המדיה החברתית היא מקום נוח לצרוך חדשות ולהתעדכן מה קורה עם משפחה וחברים, היא ממש לא מקום טוב לברור מהם התכנים המהימנים. כל כך התרגלנו לצרוך את התכנים שלנו דרך המדיה החברתית, ששכחנו להבין שאנחנו בעצם מאפשרים לה לעצב, לפרש ולבחור עבורינו מה נכון ומה לא.
בישראל, 60% מהמבוגרים ו-66% מבני הנוער צורכים את החדשות דרך המדיה החברתית. 63% מהאנשים טוענים שהם לא יודעים לזהות בין מידע אמיתי לבין פייק (הנתונים מתוך דוח האינטרנט 2020 של בזק).
יובל דרור, בספרו קוד סמוי, מסביר כי המדיה הדיגיטלית נראית לנו אמנם מובנת מאליה, אבל כל שינוי בה משנה לנו את התודעה – את איך שאנחנו חושבים, מדברים, מתייחסים זה אל זה ואל עצמנו, איך אנחנו מבינים את העולם ומפרשים אותו. אותה המדיה גם לא מחכה לנו שנגיע אליה (קניית עיתון למשל), היא נמצאת עלינו בכל יום ובכל רגע.
מרשל מקלוהן, חוקר המדיה, טען שהמדיום הוא המסר, ונראה שיותר ויותר אנחנו מבינים עד כמה זה נכון. המדיום משפיע על הצורה של התוכן שעובר דרכו. זו אולי אחת הסיבות שבמדיה החברתית נראה בעיקר תכנים קצרים, קלים לעיכול (יחסית לספר שלם, מחקר או קורס מעמיק), שעוזרים לנו לקצר תהליכים. כלומר המדיה החברתית מרגילה אותנו לא לחשוב ולהתאמץ אלא לצרוך ולקבל את מה שאנחנו רואים בה. קל יותר לגלול ולעצור על תמונות יפות ומרשימות מאשר לעצור ולקרוא פוסט עם טענות מעניינות שגורם לנו לחשוב. תוסיפו לכך את הזמינות של הרשתות החברתיות, והרי לכם מתכון מושלם לקיצורי הדרך.
מה אפשר לעשות כדי לאמץ חשיבה ביקורתית ביום יום?
- לקרוא יותר. את הדברים הכי מעניינים שאני מכניסה להרצאות שלי, קראתי כשהחלטתי להתנתק מהמדיה החברתית ולהעמיק בספרים. כשאנחנו קוראים ספר, יש לנו את האפשרות להפסיק לרגע, לחשוב, לתהות, לעכל, מבלי להיכנע להסחות הדעת המטורפות שצצות לנו בכל רגע על המסך במדיה החברתית. לא אוהבים לקרוא? נסו ספרי שמע, קורסים מעניינים אונליין או אפילו סדרות של הרצאות בחיים האמיתיים. העשירו את הידע שלכם (תכלס? זה אפילו לא חשוב באיזה נושא).
- ואם כבר בחרתם לבלות במדיה החברתית ולצרוך דרכה תכנים, נסו לבחור את התכנים שאתם רוצים לצרוך לפי השאלה שאתם שואלים, ולא לפי הפלטפורמה (זוכרים? המדיום הוא המסר והוא מעצב את התוכן שבו). מומלץ גם לחשוב איך הצורה של העברת המידע משפיעה על התוכן.
- מפעם לפעם אפשרו לעצמכם זמן שבו אתם פשוט חושבים בשקט על נושא מסוים. בזמן הזה מותר לבהות, לתהות ופשוט להיות.
- יש נושא שמעניין אתכם? במקום למצוא תשובות ברורות, תרגלו שאילת שאלות, שמשאירה אותנו במקום פתוח, חוקר וסקרן. עוד על יכולתן המופלאה של שאלות, כאן.
- קחו על עצמכם מפעם לפעם משימה אישית קטנה כלשהי. נסו לתרגל משהו, ללמוד משהו חדש, ובידקו למה זה כדאי, איך עושים זאת ועוד. לפני כחודשיים החלטתי שאני רוצה ללמוד לעשות עמידת ראש, ויצאתי ללמוד על יתרונותיה, כמו גם לבחור לי שיטה טובה למתחילים. זה כלל סרטונים שונים ביוטיוב, חשיבה מה מהם מתאים לי, תרגול קטן. לאחר שבדקתי, מצאתי תרגול שמתאים לי, ובניתי לי תכנית לפיה לאחר כשבועיים אני מצליחה לעמוד על הראש. התרגול הקטן הזה לא רק הפך את התרגול ל"שלי", הוא גם הוכיח לי שאני מסוגלת להציב מטרה ולעמוד בה. עוד בונוס נחמד על הדרך.
- צאו ללמוד קצת על מהימנות של תוכן, והרגילו את עצמכם לבדוק תכנים לפני שאתם מפיצים אותם לכל עבר ומשתמשים בהם בטיעונים שלכם. הנה פוסט שלם שיסביר לכם איך בודקים מהימנות של תוכן.
- הזכירו לעצמכם לא להאמין במשהו רק כי אחרים מאמינים בו (או בדקו האם הוכחה חברתית באמת עובדת כאן או לא).
- השתדלו לא להסתנוור מתוכן מסוים רק כי האתר בו מצאתם אותו יפה, הוא משלב נתונים סטטיסטיים, מספרים או עיצוב מרשים. כנ"ל לגבי תוכן שמגיע מאדם ש"נחשב" או שיש לו הרבה עוקבים. לפעמים אנשים שעושים המון רוח וצלצולים ברשת אומרים דברים די רדודים, והם בטח לא תמיד מתאימים לנו. אני נתקלת בלא מעט דוגמאות כאלה בפיד שלי.
- חשוב גם להבחין בין קורלציה לסיבתיות. אירועים שמגיעים יחד (כלומר שיש ביניהם קורלציה, או קשר), לא בהכרח מתקיים ביניהם קשר סיבתי (אחד גרם לשני). תיאוריות קונספירציה שונות ומשונות (חלקן באמת כל כך הגיוניות, חייבים לציין!) מתבססות על הרעיון הזה.
- טיפ אחרון, למיטיבי השמע – הקשיבו לקול של מי שמדבר ונסו להתחבר לרגש שעולה בכם. מסתבר שאנחנו יודעים לזהות היטב דרך הקול של הדובר את הסבטקסט תחתיו – את הרגש, את הביטחון, את האותנטיות, את הידע. השתמשו בשמיעה שלכם כדי לנטרל ידיעות, הסחות דעת, דברים שלא נשמעים לכם מהימנים.
כאן תוכלו למצוא עוד טיפים שיעזרו לכם לאמץ חשיבה ביקורתית ולבדוק תכנים אונליין.
לסיכום, הפוסט הזה אולי קצת מאתגר את המערכת שלנו, שהתרגלה לקבל תשובות מהירות, לקצר תהליכים ובאופן כללי להתאמץ פחות, אבל אם הצלחתי לתת לכם ולו רעיון אחד שיעזור לכם לחשוב קצת יותר, עשיתי את שלי. מה דעתכם? איזה טיפ אתם מתכוונים לאמץ?
