Scientism – האם המדע הפך לסמכות העליונה?

Scientism היא גישה שמרוממת את המדע לרמה של אידיאולוגיה או דת. לפי הגישה הזו, המדע הוא לא רק כלי להבנת העולם והטבע, אלא גם פתרון כולל לכל תחלואי החברה והמוסר שלה. האמונה שהמדע יכול להחליף לחלוטין את הפילוסופיה, הדת או האמנות התפתחה בתקופת הנאורות. הרעיון של Scientism הוא שלכל שאלה יכולה להיות תשובה רציונלית שניתנת ע"י המדע.

בשל הישגיו הגדולים של המדע, אנשים חושבים שהמדע עצמו מכתיב את הגבולות של מה שהאנושות תוכל אי פעם להשיג, וגם שאין תחום שבו המדע לא יכול להיות שימושי, וזה בדיוק Scientism. מיותר לציין שמי שמחזיק בגישה הזו לא קורא לה Scientism, נכון?

למעשה את הגישה של Scientism אפשר לחלק לכמה סוגים. אזכיר כאן חלק מהם:

• Scientism אקדמי – לפיו מקצועות אקדמיים שאינם מדעיים החלו מציגים את עצמם כ"מדעיים". זה כולל שימוש בשפה מדעית, מדדים ובחינה כמותית ופחות איכותנית של תופעות. אחת הדוגמאות היא מדידת האושר בצורה כמותית (עוד על המרדף אחר האושר, כאן), או מדידת "הון חברתי או אנושי". המדידה הכמותית מנסה להפוך תופעות מורכבות לפשוטות וחד משמעיות.
• Scientism מתודולוגי – אפליקציה של שיטות מדעיות לתחומים שאינם מדעיים.
• Scientism אפיסטמי – הרחבת גבולות המדע בדרך שכל הידע האמיתי צריך להיות מדעי. כלומר שמדע הוא האמצעי היחיד לגשת למציאות.
• Scientism רציונליסטי – גישה לפיה אנחנו יכולים להאמין רק במה שהוכח מדעית או שידוע מדעית.
• Scientism אונטולוגי – המציאות היחידה שקיימת היא זו שלמדע יש גישה אליה. המציאות היא מה שהמדע אומר שהיא (למשל מטריאליזם).
• Scientism גואל – המדע מסוגל להתמודד עם שאלות על קיומנו ומשמעות החיים או ליצור תפיסת עולם שאפשר לחיות לפיה.
• Scientism כולל – רק מדע יכול לפתור את כל בעיותינו (זו למעשה הצורה הכי שאפתנית של Scientism).

אפשר לקרוא על הסוגים השונים במאמר הזה.