לב פתוח, ראש פתוח
האם כשהלב פתוח ניתן להעביר מסרים קשים יותר? האם כשהלב פתוח גם הראש נפתח? אני מאמינה שכן.
החלטות ממאדים, מציאות מוונוס.
כל דבר קטן שקורה מפיל אותנו? אולי זה בגלל שהציפיות שלנו הן שהעולם יתיישר כולו לפי הדפוסים שבנינו היטב בתוכנו? מה יקרה אם פשוט ניתן לו להיות?
פתוח…
זה קרה ברגע אחד, של מוזיקה מזוקקת. הוא נפתח…
שדות לב פתוח לנצח
לב פתוח הוא המצב האידיאלי. אבל עד שאגיע אליו, אני מתרגלת מודעות לכיווצים שלו והשהיה של תגובות כשזה קורה. מאתגר.
האם אפשר לסגור את הלב?
אני תוהה האם אפשר לבחור מתי לפתוח את הלב לרווחה ומתי קצת לסגור אותו.