מה קורה לנו במוח כשאנחנו כותבים?

מאז ומתמיד אהבתי לכתוב. אלו היו שירים שלמים של הזמרים האהובים עלי, הגיגים אישיים, יומנים אינספור. הכתיבה ליוותה אותי בזמנים הכי טובים ובעיקר בקשים יותר.

בשנים האחרונות הכתיבה מלווה אותי גם בעסק, חיצונית ופנימית. אני כותבת כדי להעביר את הידע שיש לי הלאה, מה שנקרא שיווק באמצעות תוכן. זה החלק הברור. אבל אני גם כותבת כדי להבין, כדי להנכיח דברים, כדי לעבד מחשבות, וכמובן כדי לזכור את אינספור המשימות שיש לי בניהול ופיתוח העסק.

ואני כמובן ממליצה לכל בעלי העסקים שאני מייעצת להם להתחיל לכתוב. למה?

הכתיבה היא לא רק דרך לעבד רגשות ומחשבות, להעביר מסרים הלאה ולמתג את עצמינו. היא גם פעולה ראשונה. כשאנחנו כותבים, אנחנו מעבירים משהו מרמת הרעיון או המחשבה, לרמת המעשה – כי כתיבה היא פעולה פיזית. בנוסף, הכתיבה מאפשרת לנו לעבוד על אותו רעיון גם מהחוץ לפנים. כתבתם רעיון במחברת? הוא כבר מתחיל לקרום עור וגידים, קראו אותו שוב והנה עברתם עוד שלב בדרך למימוש או יישום.

על נפלאות הכתיבה כבר כתבתי, כאן. הפעם יצאתי לבדוק מה קורה לנו במוח כשאנחנו כותבים.

גיליתי כמה דברים מעניינים על הקשר בין כתיבה ובין הפעלת שתי ההמיספירות – הימנית והשמאלית, או זו האחראית על הסדר, ארגון ושפה, וזו שטוענים כי היא אחראית על יצירתיות, רגש וויזואל:

• הכתיבה מפעילה את שני צדי המוח – אפילו כשאנחנו כותבים דברים "יבשים" כמו רשימות. כתיבה כזו מפעילה היטב את החלק השמאלי של המוח (האחראי, בין השאר, על השפה), ואז החלק הימני מקבל סוג של "אישור" לעסוק במה שהוא אוהב – יצירתיות, פנטזיות, חלימה. לא המצאתי, זה כתוב שחור על גבי לבן כאן.
• במחקר שנעשה בגרמניה ע"י מרטין לוצה, ובו בדקו את הפעילות המוחית של כותבים מיומנים ולא מיומנים, נמצא כי אצל הכותבים המיומנים יש אזור נוסף במוח שמופעל כאשר הם כותבים, והוא האזור שאחראי על הדיבור. אהה! סוף סוף הבנתי למה השפתיים שלי זזות כשאני כותבת 😊
• במאמר מפורט אך מרתק ב psychology today נטען כי כתיבת סיפורים מיטיבה מאוד עם מוח מתבגר, גם בגלל שהיא מפעילה היטב את שני חלקי המוח. ההמיספרה השמאלית, האחראית על בניית המשפט, ההיגיון והסדר, חייבת לבוא לידי ביטוי על מנת לייצר משפטים מסודרים ונרטיב, ואילו ההמיספרה הימנית, האחראית לתפיסה רחבה וייצוג ויזואלי ויצירתי, נכנסת לפעולה כדי לדמיין, לתאר וכמובן לייצר קודם כל את התמונה בראש.
• לא מעט מחקרים מצאו שהכתיבה האקספרסיבית (בה אנחנו מביעים רגשות) יכולה לסייע בהורדת מתח, בשיפור מצב הרוח, ואפילו בהקלה על סימפטומים של דיכאון. כמו כן, היא מקושרת לשיפור תפקוד מערכת החיסון, הפחתת לחץ דם ושיפור תפקודי כבד וריאות. אין פלא שהכתיבה הפכה להיות כלי תראפויטי מעולה.

אני כבר מזמן אימצתי את דפי הבוקר, שלא רק מגבירים את היצירתיות שלי, ועוזרים לי לעבד מחשבות ורגשות, אלא גם משמשים לי כאימון יומי בכתיבה.

מה יכול לקרות לכם אם תכתבו מדי יום?

(ותכלס? זה ממש לא משנה מה תכתבו – אלו יכולים להיות דפי בוקר ספונטניים ואינטואיטיביים, כתיבה על העסק שלכם, עיבוד מחשבות או רשימות של רעיונות)

1. תחפשו יותר ויותר רעיונות לכתיבה – מה שכמובן ישנה את האופן שבו אתם מסתכלים על דברים, ויגביר את הסקרנות שלכם.
2. תיעשו מסודרים יותר – כשאנחנו מקפידים על רוטינה יומית של כתיבה (אפילו כשמדובר בכמה דקות), אנחנו יוצרים הרגל של שגרה מסודרת, זמנים קבועים וכד'. זה יכול להיות מפתח להתמדה ומשמעת עצמית. עוד על החשיבות של להכניס את זמן הכתיבה ליומן, פה.
3. מחסומי הכתיבה ייעלמו מחייכם לאט לאט – כמו כל דבר, להתיישב לכתוב זה הרגל. ככל שנעשה אותו באופן תדיר, כך לא נצטרך להניע בכל פעם מחדש.
4. הזיכרון שלכם ישתפר. כשאנחנו רושמים משהו, הסיכויים שנזכור אותו לאחר מכן גבוהים יותר (וזה מסביר לי סוף סוף למה אני עדיין זוכרת מילים של אלפי שירים משנות השמונים! פשוט הקשבתי ורשמתי אותם). עוד קצת על זכרון וכתיבה, פה.
5. אוצר המילים שלכם יגדל. תלמדו להשתמש במנעד רחב יותר של השפה. לשמחתינו, זה קורה גם כשאנחנו קוראים הרבה. עוד סיבה לשקוע בספר טוב.
6. התקשורת המילולית שלכם תשתפר – כי תלמדו להתנסח טוב ומדויק יותר.
7. תקראו יותר. למי שכותב מדי יום נוצרת כמיהה גדולה יותר למילה הכתובה.

הנתונים לקוחים מכאן, וגם מכאן, ועוד יתרונות של כתיבה יומיומית, כאן.

עוד על נפלאות ויתרונות הכתיבה, כתבתי כאן.

אם חיפשתם עוד סיבות למה לעסוק בשיווק באמצעות תוכן, הנה הן לפניכם. ועכשיו – מה דעתכם להחליט להתמסר לכתיבה יומיומית? יש סיכוי טוב שזה יעשה לכם נפלאות! אתם יכולים להתחיל פשוט בלרשום מדי יום משהו קטן וטוב שעבר עליכם, על הדרך גם תרגילו את עצמכם להתמקד בטוב וביפה שיש לנו סביב.